מנשה קדישמן (1932 – 2015)

מנשה קדישמן הינו צייר ופסל ישראלי, חתן פרס ישראל לפיסול לשנת 1995.

מנשה קדישמן, מנשה קדישמן, "ראש כבש", אקריליק על בד, 60x80 ס"מ מקור: אוסף אורן שץ

מנשה קדישמן נולד בתל-אביב לבלהה ובן ציון קדישמן. אביו נפטר כשהיה בן 15, ולכן נאלץ מנשה לעזוב את בית הספר המקצועי "מקס פיין", שם למד מסגרות, והחל לעבוד בכדי לפרנס את המשפחה, ובמקביל היה פעיל במסגרת תנועת הנוער "גורדוניה" (התנועה המאוחדת).

את לימודי האמנות שלו החל קדישמן בגיל 15 כשלקח שיעורי ערב אצל הצייר אהרון אבני. כבר בתקופה זו התגלה אצלו כישרון לרישום בעיפרון ופחם. לאחר מכן החל ללמוד ביחד עם בוקי שוורץ אצל הפסל משה שטרנשוס.

בשנת 1950 התגייס קדישמן לצבא ליחידת הנח"ל הראשונה שהוקמה באותה עת, והוצב בצפון הארץ בקיבוץ מעיין ברוך. בקיבוץ עבד כרועה צאן, וגילה את הטבע של אזור מפגש הגבולות בין ישראל לבנון וסוריה. כעבור שנה וחצי עבר לשרת בקבוצת יזרעאל שבעמק יזרעאל, וגם שם שימש כרועה צאן. הוא השתחרר מן הצבא בשנת 1953, והחל לעבוד ככורה במכרות הנחושת של סדום.

בשנת 1954 שהה קדישמן אצל האמן רודי להמן בירושלים ובעין הוד והמשיך עמו את לימודי הפיסול. כאשר החל מבצע קדש, שירת קדישמן כנהג ג'יפ בסיני.

בשנת 1957 פגש קדישמן את יצחק דנציגר, ששיכנע אותו לצאת ללימודי אמנות בלונדון, ובשנת 1959 אכן נסע קדישמן ללונדון ללמוד, ושהה שם עד שנת 1972. הוא למד אמנות ביחד עם בוקי שוורץ בקולג' סן מרטין לאמנות ועיצוב (Saint Martins College of art and design) אצל אנטוני קארו (Anthony Caro). בשנת 1960 קיבל מלגה מקרן אמריקה ישראל ללימודים במסגרת סלייד סקול (Slade School of Fine Art), שם למד אצל רג' בטלר (Reg Butler).

בשנת 1967 הזמינה עיריית תל-אביב מקדישמן את הפסל "התרוממות" הניצב ליד תיאטרון הבימה.

בשנת 1972 חזר קדישמן לישראל בהזמנתו של יונה פישר. כאשר פרצה מלחמת יום כיפור, שרת קדישמן כנהג בחיל הרפואה.

בשנת 1978 נבחר קדישמן לייצג את מדינת ישראל בביאנלה של ונציה, אליה הביא עדר של כבשים אותו צבע בכחול, שהוא שימש כרועה שלהן. לאחר שחזר מן הביאנלה, צייר ציורים רבים העוסקים בחוויות מן התערוכה.

בשנת 1982 נפטרה אמו של קדישמן, והוא עבר ניתוח קיבה קשה. כאשר פרצה מלחמת לבנון, גוייס בנו לצבא, אירוע שהשפיע עליו רבות.

בשנת 1986 העמידה עיריית תל-אביב לרשות קדישמן שתי דירות ברחוב אחד העם בכדי שיוכל ליצור בהן לאחר שנאלץ לעזוב את דירתו הקודמת ברחוב ארלוזורוב.

אודות עבודותיו של מנשה קדישמן

קדישמן הרבה להכניס לעבודותיו דימויים אותם שאב מן ההיסטוריה האישית שלו. עד סוף שנות השבעים קדישמן התמקד בפיסול בלבד, והחל מסוף שנות השבעים הוא הוסיף את הציור.

הנה כמה מן הדימויים המוכרים והבולטים בעבודתו:

דימוי הכבש ועדר הכבשים

מנשה קדישמן, "ראש כבש", אקריליק על בד, 70x90 ס"מ
מנשה קדישמן, "ראש כבש", אקריליק על בד, 70×90 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ
מנשה קדישמן, "ראש כבש", אקריליק על בד, 60x80 ס"מ
מנשה קדישמן, "ראש כבש", אקריליק על בד, 60×80 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

התקופה בה שימש קדישמן כרועה צאן הכניסה את הטבע ובעלי החיים אל יצירתו, ובמיוחד את הכבשים שהפכו לדימוי המזוהה עמו ביותר, ועם גדרות התיל של הגבול המלאכותי שהגביל את תנועתו של העדר. הדימוי הופיע אצלו בשנת 1953, אז פיסל קדישמן ראש של כבשה באבן. הדימוי התחזק מאד בביאנלה בונציה (1978), שם הפך את הביתן הישראלי לדיר בן שתי קומות, שבו שיכן שמונה עשר כבשים צבועות בכחול כשקדישמן עצמו משמש כרועה לעדר. במקור היו אמורות הכבשים להיצבע באדום כרמז לדם הקורבן, אך קדישמן חשש מביקורת קשה כנגד דימוי הדם על הכבש. היצירה קיבלה את השם "פרויקט הכבשים: הטבע כאמנות והאמנות כטבע".

עם חזרתו לארץ, החל ליצור הדפסים מתמונות עדר הכבשים של הביאנלה, שבהמשך הודפסו על גבי סדינים אותם הביא אל המדפיס. על גבי הסדינים הוא הוסיף צבעים משלו, שבהמשך הפכו לפורטרטים גדולי ממדים של הכבשים ושל עדרי כבשים רועים בנוף. עם הזמן הצטמצמו מימדי הפורטרטים לגדלים המוכרים כיום. לכל כבשה ניתן ייחוד משלה, וביחד יצרו עדר כבשים עצום בגודלו.

דימוי העקידה ודימוי פרומיתיאוס

מנשה קדישמן, "עקידה/פרומתיאוס", פחם על נייר, 35x43 ס"מ
מנשה קדישמן, "עקידה/פרומתיאוס", פחם על נייר, 35×43 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ
מנשה קדישמן, "אם מחזיקה תינוק מלאך", עיפרון על נייר, 21x29 ס"מ
מנשה קדישמן, "אם מחזיקה תינוק מלאך", עיפרון על נייר, 21×29 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

דימוי העקדה הבשיל אצל קדישמן בשנת 1982 לאחר גיוס בנו לצבא במלחמת לבנון. הדימוי מתייחס לגורלו של עם ישראל בכלל ולגורל בניו בפרט. הדימוי מתחבר אל גורלם של ההורים (אברהם) השולחים את בניהם (יצחק) לההרג כקורבנות במלחמה. במלחמה, בניגוד לסיפור העקידה, לא מגיע מלאך בכדי להציע את האייל ולגאול את הבן מן המוות. המלחמת לבנון נתפסה כמלחמה הראשנה בה הקורבן של הבן לא היה נחוץ, ואבות רבים עירערו על הדרישה לקורבן זה.

.ביצירותיו של קדישמן העוסקות בעקידה לא מופיעים האב (אברהם) או המלאך. מי שמופיע הוא האייל, שביצירה נשאר בחיים, והבן (יצחק) שביצירות מוצא את מותו כשידיו פרוסות אל הצדדים בחוסר אונים, כמו ידיו של החייל המת בציור הגרניקה של פיקאסו. יצכן כי יש כאן ביקורת כנגד חוסר האונים של הקורבן ושל אביו, שלא מנסים כלל להילחם על חייו של הבן.

דימוי העקידה מופיע לעיתים קרובות בצמוד לדימוי פרומתאוס, בן האלים שגנב את האש מן האלים, ונתן אותה לאדם. פרומיתאוס הינה דמות אקטיבית שאיננה מקבלת את גזרות האלים, אלה נלחמת בהם למרות שהיא יודעת מראש שבסופו של דבר היא תענש בחומרה על אי ציות זה. עונשו היה להיקשר אל צוק בהרי הקוורז, ובכל יום הגיע אל הצוק עיט, לנקר את כבדו של פרומתאוס. עיט זה מופיע לעיתים קרובות בציוריו של קדישמן.

דימוי הלידה

דימוי הלידה הופיע לראשונה ביצירתו של קדישמן בשנת 1988. דימוי זה מתייחס לאם הנותנת בלידה חיים לבנה, אך מתוך נתינה זו מסמלת גם את לקיחתם של החיים. ניתן לחבר בין דימוי זה לבין דימוי העקידה, ולראות ביולדת את שרה הנותנת חיים ליצחק, שבעקידה עתיד לאבד אותם. בתייחסות זו מקבלת שרה, אמו של יצחק, חשיבות כמו זו של אברהם אביו, כשהדימוי שלה משדר כאב, סבל, אבל ומוות.

דימוי העץ

מקור הדימוי של העץ בחינוכו של קדישמן בגיל צעיר לנטיעת עצים וכיבוש השממה. עבודתו הראשונה בנושא עצים הייתה כשתלה לוחות צהובים על העצים בסנטרל פארק בכדי ליצור "יער בתוך יער". הוא תלה לוחות זכוכית על העצים בכדי ליצור "תמונה בתוך תמונה" באמצעות ההשתקפות מן הלוחות. בהמשך יצר עצים צבועים ממתכת אותם נטע במקומות שונים. עצים צבועים ומאופרים אלו הפכו ל-"אחים חורגים" לעצים הרגילים שסביבם. כך הופך קדישמן האמן למעין חקלאי המשנה ומעבד את הטבע.

עצים נוספים אותם הצמיח קדישמן כוללים עצים שנוסרו מתוך לוחות פלדה והועמדו בתוך מי הים המלוחים, כך שהגלים שעברו בחלל שנוצר יצרו מעין "צל" של מים.

יער הכביסה הייתה יצירה אותה יצר במוזיאון ישראל, ששילבה בין שורות של עשרות בדי קנווס ענקיים התלויים ככביסה על חבלים, שבתוכם גזר קדישמן צורות עצים. הצופים יעלו לעבור בין הבדים, או "בתוך" העצים התלויים על חבל.

על פי קדישמן, ההבדל בין העצים לבין בני האדם הוא שהעצים מתים זקופים.

דימוי מדריך הטלפון

מנשה קדישמן, "קרדיגרמה - אלנטאון", פנדה על דף ספר טלפונים, 22x28 ס"מ
מנשה קדישמן, "קרדיגרמה – אלנטאון", פנדה על דף ספר טלפונים, 22×28 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

בשנת 1970 שהה קדישמן בניו-יורק, ולא הצליח להרדם, והוא החל לשרבט בתוך מדריך הטלפון. הטקסטים שבתוך המדריך נתנו בעיניו לשמות האנשים האלמוניים המופיעים בו גם נופך צורני וטקסטורה הנוצרת על-ידי השורות הסדורות. העבודות יצרו חיבור בין קדישמן הבודד, המבלה זמנים קצרים בערים שונות, והצורך שלו בתקשורת אנושית שהובעה באמצעות עיבוד הדף. קדישמן יצר את העבודות הללו במשך כמה שנים, לעיתים מחק את השמות, ולעיתים השתמש במתאר הטקסט כבסיס לציור. בהמשך יצר קדישמן גם גירסאות מודפסות מוגדלות של דפים אלו. בסופו של דבר נוצרה התערוכה "מתקשרים עם קדישמן" בה ציירו אמנים שונים על גבי הדפס של דף טלפון של קדישמן.

בתקופה בה שימש ככורה נחושת בסדום התרשם קדישמן מן הצינורות והפתחים המכניסים אור ואוויר אל תוך המכרה.

מהתקופה בה שירת בסיני לקח קדישמן את זכרונות אבני הבזלת המדבריות, ואת זכרון גופת חייל מצרי הרוג, שכלבים משוטטים נוגסים בה.

שימוש בברזל

החל משנת 1974 מתקרב הפיסול של קדישמן על הציור, והופכך לדו מימדי. הפסלים מתחילים בלוחות שטוחים מהם גוזר האמן את הפסל. בוויתור על הנפח הופך קדישמן את הפסל מדימוי מציאותי לדימוי סמלי, ומדמות ספציפית לדמות כללית העשויות מצורות כמעט גיאומטריות חסרות חיים.

קדישמן הרבה להשתמש בלוחות ברזל ופלדה עם מראה חלוד וישן, אולי כרמז לפלדה המחוספסת המשמשת בשריון של רכבים צבאיים, שצבעם מתקלף והם המחלידים מול כוחות הטבע לאחר שנפגעו או יצאו משימוש, ונותרו ללא צורך. צבעה החום של הפלדה החלודה מתקשר עם צבעה החום של האדמה בה נטמן הקורבן.

פרסים מרכזיים

מנשה קדישמן הינו חתן פרס ישראל לפיסול לשנת 1995.

פרסים נוספים:

  • קרן תרבות אמריקה-ישראל, 1960
  • מלגה מטעם קרן סיינסבורי, לונדון, 1961
  • הביאנאלה של פריז, פרס ראשון לפיסול, 1967
  • פרס סנדברג, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1978
  • מלגה מטעם קרן תרבות אמריקה-ישראל, 1980
  • פרס אויגן קולב לגרפיקה ישראלית, מוזיאון תל אביב, 1981
  • הביאנאלה הנורווגית הבינלאומית להדפס, פרס חבר השופטים, פרדריקשטאט, 1981
  • פרס קרן מנדל פונדיק לאמנות ישראלית, מוזיאון תל אביב, 1984
  • פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב יפו, תל אביב, 1990
  • פרס ישראל בתחום הפיסול, 1995
  • עמית כבוד, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2002

תערוכות יחיד מרכזיות

שנה שם התערוכה מקום עיר אוצר/ת
1965 פסלים גלריה גרוסוונור (Grosvenor Gallery) לונדון צ'רלס ספנסר (Charles Spencer)
1965 פסטיבל הארלו לאמנות הארלו, אנגליה
1967 גלריה דונקלמן (Dunkelman Gallery) טורונטו, קנדה
1968 גלריה גולדברג (Goldberg Gallery) אדינבורו, סקוטלנד
1970 היער המוזיאון היהודי ניו יורק, ארה"ב טחס אנגלסמית (Tejas Englesmith)
1971 גלריה ג.ל. הדסון (J.L. Hudson Gallery) דטרויט, ארה"ב
1972 מוזיאון האנס לאנגה (Museum Haus Lange) קרפלד, גרמניה פאול וומבר (Paul Wember)
1975 יער כביסה מוזיאון ישראל ירושלים יונה פישר
1975 זכוכית גלריה ג'ולי מ. תל אביב
1976 גלריה רינה ניו יורק
1977 גלריה יונקורן (Unicorn Gallery) קופנהגן, דנמרק
1978 נציג מדינת ישראל הביאנלה ונציה, איטליה אמנון ברזל
1979 מתקשרים עם קדישמן מוזיאון ישראל ירושלים סטפני רחום, נורית שילה-כהן
1979 עבודות חדשות גלריה שרה לוי תל אביב
1981 גלריה ארגמן תל אביב
1981 הכבשה הצהובה והחורשה ממתכת הגלריה לאמנות של אוניברסיטת חיפה חיפה אילנה אורתר
1981 ציורים 1979-1981 מוזיאון תל אביב לאמנות תל-אביב שרה ברייטברג-סמל
1982 גלריה ג'ולי מ. תל אביב
1982 גלריה שרה גילת ירושלים
1982 ארט 1982 – יריד אמנות בינלאומי גלריה גולדמן באזל, שוויץ
1983 מולנברג קולג' (Mulenberg College) אלנטאון, ארה"ב
1983 ארט 1983 – יריד אמנות בינלאומי גלריה גולדמן שיקאגו, ארה"ב
1984 קדישמן 1984 גלריה ג'ולי מ. תל אביב
1984 גלריה 99 מיאמי, ארה"ב
1984 ICC אנטוורפן, בלגיה
1984 גלריה פבריאן בולאקיה (Gallerie Fabien Boulakia) פאריס, צרפת
1985 נציג ישראל לביאנלה ה-18 הביאנלה סאו-פאולו, ברזיל אמנון ברזל
1985 גלריה תת-רמה תל אביב
1985 עקדת יצחק המוזיאון היהודי ניו יורק סוזן גודמן (Susan Goodman)
1985 קדישמן גלריה ואן וורסט ואן ביסט (P.B.Van Voorst Van Beest Gallery) דה-האג, הולנד
1986 רישומים גלריה ג'ולי מ. תל אביב
1986 עקדת יצחק המרכז לאמנות בת זמננו (De Beyerd Centre for Contemporary Art) ברדה, הולנד פרנק טיזינג (Frank Tiesing)
1986 עקדת יצחק מוזיאון ארנהם (Gemeentemuseum) ארנהם, הולנד ליזבט ברנדט (Liesbeth Brandt)
1986 גלריה דלתא (Delta Gallery) רוטרדם, הולנד
1987 גלריה נורה היימי ניו יורק
1987 מיתוס וגילגולו: פיסול מונומנטלי של קדישמן מוזיאון תל אביב לאמנות תל אביב אדוארד פריי (Edward Fry)
1988 אוניברסיטת ליהיי בית לחם, ארה"ב ריקרדו ויירה (Ricardo Viera)
1988 גלריה נורה היימי ניו יורק, ארה"ב
1989 גלריה חירם-סמלר פאריס, צרפת
1989 מוזיאון עירוני זלצגיטר, גרמניה
1990 קדישמן 1990 גלריה ג'ולי מ. תל אביב
1990 גלריה נורה היימי ניו יורק, ארה"ב
1990 לידות ופסלים אחרים מוזיאון ישראל ירושלים יגאל צלמונה
1992 אנלי ג'ודה פיין ארט לונדון, אנגליה
1993 גלריה הנס מאייר דיסלדורף, גרמניה
1994 פיסול בטצ'יקאווה גלריה ארט-פרונט טוקיו, יפן
1994 גלריה ארט אפירס אמסטרדם
1994 פיטוריה דה צ'ילה
1994 סאן תומטו די פיסטויה איטליה
1994 פסלי רצפה ככר הכניסה לגלריית האוניברסיטה ע"ש גניה שרייבר אוניברסיטת תל אביב
1995 גלריה ג'ולי מ. תל אביב
1995 מנשה קדישמן מצייר ומפסל בית האמנים תל אביב
1995 קדישמן בגליל גלריות בקבוץ כברי, לוחמי הגטאות, מצובה, ראש הנקרה
1996 גלריה פרונט טוקיו, יפן
1996 רישומים מוזיאון תל-אביב לאמנות תל-אביב
1997 שלכת גלריה ג'ולי מ. תל אביב
1997 לאה ניקל,ציורים / מנשה קדישמן,רישומים ופסלים באר שבע
1997 לאה ניקל,ציורים / מנשה קדישמן,רישומים ופסלים גלריה הצוק נתניה
1997 גלריה הנס מאייר דיסלדורף, גרמניה
1997 העדר הגלריה הלאומית בייג'ין, סין אורה נמיר
1998 שלכת אמסטרדם, הולנד
1998 מוזיאון הילדסהיים גרמניה
1998 העדר מוזיאון שנזן שנזן, סין
1998 העדר הגלריה הלאומית בנגקוק, תאילנד איריס קריצמן
1999 שלכת אכן, גרמניה
1999 הומאז' לבלה ובן ציון קדישמן בית אורי ורמי נחושתן אשדות יעקב מאוחד אביבה מרומי, רות שדמון
1999 העדר – מנשה קדישמן מוזיאון סינגפור
1999 תיאטרון גבעתיים גבעתיים דורון פולק
2000 אור הבוקר מיצב הלסינקי, פינלנד
2000 גלרית אחוזת בית רעננה
2001 העדר בית קנר ראשון לציון
2001 פסל יד ושם ירושלים
2001 ואחי שותק פסל זיכרון לאמיר מאיר רעננה
2002 שלכת – מיצב קבוע המוזיאון היהודי ברלין
2002 גלריה ג'ולי מ. תל אביב
2003 העדר מוזיאון עוקשי עכו
2003 המוזיאון היהודי ברלין, גרמניה
2005 כביסה היכל התרבות עפולה
2006 רטרוספקטיבה מוזיאון תל אביב לאמנות תל-אביב פרופ' מרדכי עומר
2014 עמק העצבות, סיכום ביניים, 2014-2012 הגלריה העירונית כפר-סבא מאירה פרי-להמן
2016 תערוכת זיכרון יריד המזרח תל-אביב מאיה קדישמן

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*