פנחס ליטבינובסקי (1894 – 1985)

פנחס ליטבינובסקי היה צייר מוותיקי ציירי ישראל, חתן פרס ישראל לאמנות ופרס דיזנגוף.

ביוגרפיה

פנחס ליטבינובסקי נולד כששמו פיוטר ולדימירוביץ ליטבינובסקי בנובוגאורגייבסק שבאוקראינה. בשנת 1912 קיבל ליטבינובסקי מלגת לימודים לאקדמיה לאמנות באודסה. במהלך לימודיו הוא פגש בבוריס שץ, שהזמינו לעלות לארץ ישראל וללמוד באקדמיה לאמנות בצלאל. ליטבינובסקי נענה להזמנתו של שץ והגיע לירושלים, אך כעבור מעט יותר משנה שב לרוסיה, והחל ללמוד באקדמיה לאמנות בפטרוגרד.

פנחס ליטבינובסקי, "דיוקן פנחס ספיר", שמן על נייר, 50x70 ס"מ
פנחס ליטבינובסקי, “דיוקן פנחס ספיר”, שמן על נייר, 50×70 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ

בשנת 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה, עלה ליטבינובסקי בלווית רעייתו בשנית לארץ, באותה ספינה בה הגיעו גם יוסף זריצקי, ברוך אגדתי ופרופ’ יוסף קלויזנר. ליטבינובסקי התיישב בירושלים, אולם כעבור תקופה קצרה עבר לחיות בקומונה בביתניה עילית שבגליל. במהלך אותה תקופה המשיך לעבוד גם באזור המרכז, ובשנת 1926 עיצב את תפאורת המחזה “הדיבוק” שהוצג בתיאטרון “הבימה”, שם פגש לראשונה את חנה רובינא, שאת דיוקנה יצייר פעמים רבות בהמשך. ליטבנובסקי היה בקשרי רעות טובים גם עם המשורר ח.נ. ביאליק, ובביתו של המשורר תלויים עד היום שניים מציוריו. בשנת 1926 עבר עם משפחתו לחיות במשותף עם האמן משה מוקדי, והשניים הקימו יחד סטודיו לציור בו לימדו תלמידים שפרשו מ”בצלאל”.

ליטבינובסקי הצטרף להתארגנות “אגד” של האמנים המודרניים, והציג במסגרת תערוכותיה. במהלך שנות השלושים הרבה ליטבינובסקי לשהות בפריז, והושפע מעבודותיהם של האמנים שפעלו שם באותה תקופה, ובמיוחד מציירי אסכולת פריז היהודים, ומאמנים כגון מאטיס ופיקאסו.

בשנים 1949 – 1955 סייר ליטבינובסקי בארצות הברית ובאירופה.

במהלך תערוכה שנערכה לליטבינובסקי במוזיאון תל-אביב, הוא סירב להוציא קטלוג לתערוכה, ואף סירב למסור את שמות היצירות, כך שהמוזיאון נאלץ לתת לציורים מספרים בלבד.

על ציוריו של ליטבינובסקי

ציוריו של ליטבינובסקי מתאפיינים בתנועה רבה, אור ושמחת חיים העולה מכל כלי, חפץ או אדם אותם הוא מצייר.

בציורים המוקדמים שלו מאמצע שנות העשרים חיפש ליטבינובסקי (כמו אמנים רבים אחרים באותה תקופה) את “האידיליה המזרחית”, וצייר בעיקר את דמויות הארץ, הנופים, האביב הנצחי, החיות והצמחייה. ביחד עם הנושאים המזרחיים, צייר גם דימויי הווי יהודיים-חסידיים. ציורים אלו צויירו בעיקר בצבעי מים עדינים ובוהקים (אך גם לעיתים בשמן), והושפעו מן התנועה “המזרחית” שחיפשה את הרומנטיקה בדמויות תושבי הארץ “המזרחיות” בני כל הדתות והעדות, שהקסימו את האמנים של תקופה זו. הציורים התאפיינו ב-“פרימיטיביזם”, כלומר, השטחה מכוונת של הפרספקטיבה בציור, שימוש בצבעים פשוטים ונקיים, העמדת הדמויות בצורה חזיתית, ושימוש בקווי מתאר בולטים בדמויות.

פנחס ליטבינובסקי, "שורש החיים", שמן על בד, 63x47 ס"מ
פנחס ליטבינובסקי, “שורש החיים”, שמן על בד, 63×47 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ
פנחס ליטבינובסקי, "דמות מזרחית", גירי פסטל על נייר, 60x45 ס"מ
פנחס ליטבינובסקי, “דמות מזרחית”, גירי פסטל על נייר, 60×45 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ

במהלך שנות השלושים הושפעו ציוריו של ליטבינובסקי מאמני אסכולת פריז ואמנים כגון סזאן. תקופה זו מתאפיינת בציורי שמן כהים וכבדים, בהם הנושאים מוקצנים בצורה אקספרסיוניסטית.

במהלך שנות השלושים והארבעים יצר ליטבינובסקי סידרה ארוכה של דיוקנאות של אישים שונים, שהוזמנו על ידם. הדיוקנאות הצטיינו בצבעוניות על-טבעית, ובמשיכות מכחול ארוכות שיצרו קווים צבעוניים כמעט ישרים, שביחד בנו את משטחי הדיוקן. מסידרה זו תלוי הציור “יוסף שפרינצק” בבניין הכנסת.

בשנות החמישים עבד ליטבינובסקי רבות עם גירים שחורים וצבעי גואש, איתם יצר קומפוזיציות דמיוניות ברישום ספונטאני. בתחילת שנות החמישים יצר סידרת דיוקנאות של רבנים ידועים.

במהלך שנות השבעים יצר ליטבינובסקי סידרה של ציורים ארוטיים שקיבלו את השם “שורש החיים”

פרסים מרכזיים

פנחס ליטבינובסקי הינו חתן פרס ישראל לשנת תש”ם (1980). בנוסף זכה ליטבינובסקי בפרס דיזנגוף היוקרתי לשנת 1939.

סיכום הפרסים:

  • מלגת לימודים לאקדמיה לאמנות, אודסה, רוסיה, 1912
  • פרס דיזנגוף, עיריית תל-אביב, 1939
  • פרס ש. דובינר, 1951
  • פרס ישראל לציור, 1980
  • יקיר ירושלים, 1980

תערוכות יחיד

שנה שם התערוכה מקום עיר אוצר/ת
1932 תערוכת יחיד בית הנכות הלאומי בצלאל ירושלים
1944 תערוכה לרגל יום ההולדת ה-50 מוזיאון תל-אביב לאמנות תל-אביב
1949 תערוכת פתיחת הגלריה גלריה ישראלית לאמנות בוורלי-הילס, ארצות הברית
1952 מבחר ציורי שמן בית הנכות הלאומי בצלאל ירושלים
1953 ציורי שמן גלריה טרקלין אמנות חיפה
1954 ציורי רבנים בית הנכות הלאומי בצלאל ירושלים
1960 רטרוספקטיבה – 180 ציורים מוזיאון תל-אביב לאמנות תל-אביב
1978 תערוכת יחיד גלריה ארטא ירושלים
1986 במלאת שנה למותו משכן הכנסת ירושלים
1990 פנחס ליטבינובסקי: בעקבות שורש החיים מוזיאון ישראל ירושלים יגאל צלמונה

תערוכות קבוצתיות מרכזיות

שנה שם התערוכה מקום עיר אוצר/ת
1924 התערוכה השלישית של “אגודת אמנים עברית” מגדל דוד ירושלים
1925 התערוכה הרביעית של “אגודת אמנים עברית” מגדל דוד ירושלים
1926 תערוכת “אמנים מודרנים” צריף ה-“אהל” תל-אביב
1926 התערוכה החמישית של “אגודת אמנים עברית” מגדל דוד ירושלים
1927 תערוכת “אמנים מודרנים” צריף ה-“אהל” תל-אביב
1928 תערוכת “אמנים מודרנים” צריף ה-“אהל” תל-אביב
1930 ראשית המודרניזם בציור הישראלי 1920 – 1930 מוזיאון תל-אביב לאמנות תל-אביב אויגן קולב
1966 תערוכת ציירים ישראליים קאסל, גרמניה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*