ליליאן קלאפיש, "Fra-Gile", 1976, שמן על בד, 35x27 ס"מ מקור: אוסף אורן שץ מקור: אוסף אילן שבתאי ירושלים. תערוכה: ציורים 1974-77, 1977, מוזיאון ישראל (מדבקה מאחור). תערוכה: ציורים 1949-2001, 2003, מוזיאון תל-אביב לאמנות (עמ' 73 בקטלוג מצולם)

ביוגרפיה

הציירת ליליאן קלאפיש נולדה בעיר פאריז בפרבר קאשן (Cachan). הוריה נולדו בפולין והיגרו לצרפת בשנת 1910. במהלך מלחמת העולם השניה התחבאה המשפחה בפריז ולאחר מכן במקומות שונים בצרפת. עם תום המלחמה נשלחה קלאפיש, שמצב בריאותה היה רע, ביחד עם משפחתה למחנה הבראה בשוויץ, שם התחילה לצייר.

כאשר שבה המשפחה לפריז, ניסתה קלאפיש כוחה בנגינת פסנתר, אך בעצה אחת עם מורתה, עברה בשנת 1949 להקדיש את זמנה לציור אצל הצייר ליאון ז'ק, צייר רוסי שלימד אותה את עקרונות הבסיס בציור. בשנת 1951 היא החלה ללמוד אמנות באקדמיה רנסון בפריז, שם למדה עד 1953.

בשנת 1957 נישאה קלאפיש לפילוסוף סטפן מוזס. בשנת 1958 עברה לגור במרוקו למשך שנתיים בעקבות שירותו הצבאי של בעלה, ואז חזרה אל פריז. היא הצטרפה אל קבוצת אמנים בשם "ריאליטה נובל", והציגה בתערוכותיה במוזיאון לאמנות מודרנית בפריז.

בשנת 1969 עלתה קלאפיש לארץ, למרות שמצבה הכלכלי בצרפת היה טוב, וחייה היו מבוססים. היא התגוררה עם משפחתה מספר חודשים במרכז קליטה בשכונת קטמון בירושלים. על המעבר לארץ אמרה קלאפיש: "זו היתה החלטה ממש ברורה לעזוב את החיים הטובים, לבוא הנה ולהיות שייכים לגורל היהודי הנוכחי".

בארץ החלה לעבוד, לאחר חיבור אותו ביצע הצייר פימה, עם גלריה "בינט". כאשר חלה בעלה, עברה קלאפיש בחזרה אל פריז, שם היא גרה גם כיום.

אודות ציוריה

בציורים של ליליאן קלאפיש יש מפגש בין הנוף הישראלי לבין מסורת הציור הצרפתית.

בתחילת דרכה, בתקופה בה חיה בצרפת, החלה קלאפיש לצייר ציורים פיגורטיביים בוסריים, אך לאחר זמן קצר עברה לצייר ציורים מופשטים בסגנון המופשט הלירי.

בסוף שנות השישים ובתחילת שנות השבעים עברה קלאפיש לצייר ציור פיגורטיבי המחובר אל הטבע, בסגנון שהפך ליותר ויותר אקספרסיבי.

הנושאים בציוריה של קלאפיש לקוחים בדרך כלל מן החלל הפנימי בסטודיו שלה מצד אחד, בו שולטים עומס ואי-סדר, ומן הנוף הנשקף מחלון הסטודיו מצד שני. למרות שהיא מציירת ציורים פיגורטיביים, השפעת הציור המופשט ניכרת בעבודתה, והיא עובדת במשטחי צבע עבים ורחבים, המונחים במכחול רחב ולעיתים בסכין אמנים.

בציוריה של קלאפיש יש מספר מוטיבים החוזרים פעמים רבות. מוטיב מעניין בעבודתה של קלאפיש הוא מוטיב הכיסא הריק, הכיסא של סבה יעקב לקס, שנרצח באושוויץ, אותו הביאה עמה כשעלתה לארץ. מוטיב נוסף החוזר בציוריה הוא החלון, המפריד בין הצופה לבין נושא הציור. מוטיבים חוזרים נוספים הם אתרי הבנייה והמזוודות.

פרסים מרכזיים

• פרס ירושלים לציור, 1977
• פרס סנדברג לאמן ישראלי, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1983
• פרס ע"ש מרדכי שלום, על מפעל חיים, עיריית ירושלים, 1997
• פרס ישראכרט לאמן ישראלי, מוזיאון תל אביב, 1998
• פרס שר המדע, התרבות והספורט על מפעל חיים, 2001
• פרס בהרב למחקר, תיעוד והוצאה לאור של אמנות ישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל-אביב, 2001

תערוכות יחיד