אריה אלואיל (1901 – 1967)

אריה אלואיל הוא צייר ישראלי שקשר גורלו כחלוץ וכצייר לאדמת הארץ ולנופיה, ומבין הציירים הבולטים בזרם הישראלי-מזרחי.

אריה אלואיל, אריה אלואיל, "נשים בצפת", שמן על נייר מוצמד לעץ, 74x37 ס"מ מקור: אוסף אורן שץ

ביוגרפיה

אריה אלואיל עלה לארץ ישראל בשנת 1920 בראש קבוצת נוער של השומר הצעיר, וביחד איתה היה ממקימי ביתניה עילית, שהייתה ניסיון ההתיישבות הראשון בארץ של השומר הצעיר. בשנת 1921, לאחר שנה בארץ, החליט אלואיל כי הוא רוצה להיות צייר, ונסע לוינה בכדי ללמוד אמנות, על פי עצת מקס איזלר, באקדמיה לאמנויות. איזלר המליץ לו ללמוד בבית ספר "שומם ומפרך עד כמה שאפשר אם רוצים להיות אמן".

אריה אלואיל, "נוף הכנרת", אקוורל על נייר, 33x23 ס"מ
אריה אלואיל, "נוף הכנרת", אקוורל על נייר, 33×23 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1924, התקבל לקבוצת "קונסטשאו" (Kunstschau) של גוסטב קלימט, אגון שילה ואוסקר קוקושקה, והציג עמם בשנת 1925 בתערוכת "רבע המאה" בוינה. קוקושקה הזהיר אותו כי לא ייתפס לאסכולה הקוביסטית ששלטה אז במערב, ויתרכז בציורי נוף. בשנים 1925-1926 סייר אלואיל במרכזי האמנות בגרמניה, איטליה וצרפת, שם התוודע לאמנות האימפרסיוניסטית, ואל סגנונם של האמנים מקבוצת "פוב" (הפוביסטים). במיוחד התחבר לסגנונו של האמן פול סזאן.

בשנת 1927 חזר לארץ, ונדד בין נצרת, שפיה, ירושלים ומאוחר יותר תל אביב. החל משנת 1952 התיישב בקריית האמנים בצפת, והרבה לצייר את נופי הגליל.

אלואיל היה ממייסדי אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל, ממקימי מוזיאון תל אביב, והיה חבר בועדת פרס דיזינגוף מספר פעמים. לאורך שנים רבות הרבה ללמד ציור במסגרת גימנסיה הרצליה ומסגרות נוספות. הוא היה חבר בהתארגנות "אגד" של האמנים המודרניים, שכללה אמנים כגון אריה לובין, אברהם מלניקוב, ציונה תג'ר, חנה אורלוף, יוסף זריצקי, חיים גליקסברג, ראובן רובין, ונחום גוטמן, והשתתף בתערוכות הקבוצה.

אודות ציוריו של אריה אלואיל

ציוריו הראשונים של אלואיל הינם מתקופת היותו חלוץ בביתניה עילית, אז התגבשה אהבתו הגדולה לנופי ארץ ישראל. בציורים אלו מובאים נושאים מחיי הישוב והנופים של הרי הגליל.

במהלך תקופת לימודיו בעיר וינה התמקדו ציוריו בנופיה של העיר, ונופי העיירה בויבריק בגליציה, בה נולד. בשנת 1924 הוציא אלואיל סדרת הדפסי אבן בשם טורא אפורה (ההר האפור), שכללה 8 ליטוגרפיות בסגנון אקספרסיוניסטי גרמני מובהק, בהם הוצגו דימויים אפלים של סבלם של יהודי אירופה, ושל הצד הפחות חיובי של העליה היהודית לארץ ישראל.

לאחר שחזר מאירופה אל ארץ ישראל בשנת 1927, השתנה בצורה עמוקה סגנון ציורו. במהלך השנים הבאות נאבק אלואיל בשמש הארצישראלית, ונסיונותיו הראשונים על פי סיפוריו נכשלו כישלון חרוץ. עם הזמן פיתח לעצמו סגנון ייחודי, והתרכז בציור של ציורי טבע ונוף, בעיקר של אזור גבעת המורה, שפיה וירושלים, המתאפיינים בקווי מתאר מרוככים ובצבעוניות פסטורלית לרוב. ציוריו מתאפיינים בגוונים מדורגים היוצרים תחושה של רטט. על מנת להתגבר על השמש הארצישראלית הבוהקת, הוא צייר בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות, בהן האור רך.

במהלך שנות השלושים גר אלואיל במשך שנתיים בירושלים, וצייר את בתי הכנסת ברובע היהודי, את העיר העתיקה וההרים סביבה. את זיקתו לתנ"ך ביטא בסדרת חיתוכי לינול אותם הוציא לאור, בה הוצגו איורים למגילות רות, אסתר ואיכה ולספר עמוס. עבור איורים אלו זכה בפרס טורוב.

על הזמן בו החליט להפוך לצייר סיפר אלואיל: "מכל הואדיות עולים ערפלים צעיפים צעיפים לבנים, אפור, כחול, סגול. לעננים מעל הגולן מגע של ורוד וכתום והכל שזור בכחולים רבים מאד. בלילות אלה ראיתי את עתידי בתור צייר". עוד סיפר אלואיל על עצמו: "כל חפצי הוא לצייר את האדמה מצאת השמש עד בואה…ולהיות עוד אחד בשרשרת הציירים היהודיים הכותב אותיות ודמויות התנ"ך בימנו".

אלואיל השתמש רבות בנייר ובקרטון לציוריו, ועליהם הוא צייר בעיקר בצבעי שמן. בחירה זו איננה בחירה פשוטה, והיא מקשה על יצירת הטקסטורות המוכרות מן הבד, אך אלואיל לא נהג לבחור בדרכים הקלות.

אריה אלואיל, "פנים חדר עם מפה ורודה", שמן על נייר מוצמד ללוח, 49X38 ס"מ
אריה אלואיל, "פנים חדר עם מפה ורודה", שמן על נייר מוצמד ללוח, 49X38 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

תערוכות מרכזיות

עם פתיחת מוזיאון תל אביב, ב-2 באפריל 1932, נערכה תערוכה לציירים הארצישראלים הבולטים באותה תקופה, וביניהם אלואיל.

בשנים 1949 ו-1956 נערכו לאלואיל תערוכות יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות. ב-1956 נשאה התערוכה את השם "מנופי השומרון וצפת", ובה הוצגו כ-40 ציורי שמן של נופי השומרון והגליל, רישומים וחיתוכי עץ.

תמונתו של אלואיל, "כרמים בשומרון", נשלחה על ידי ממשלת ישראל כתרומה לבניין ארגון המזון והחקלאות (FAO) של האומות המאוחדות.

תערוכות יחיד נוספות:

אריה אלואיל, "נוף גלילי", שמן על ללוח עץ, 74x30 ס"מ
אריה אלואיל, "נוף גלילי", שמן על ללוח עץ, 74×30 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ
  • "תערוכת אלואיל", 1942, גלריית בית הבימה, תל אביב, 130 ציורי שמן
  • "נוף השומרון", 1950, גלריה כ"ץ, תל אביב, 25 ציורי שמן
  • "תערוכת אלואיל", 1968, בית דיזינגוף, תל אביב, 60 ציורי שמן
  • "תערוכת זכרון", 1969, מוזיאון יד לבנים, פתח-תקווה
  • "מביתניה לוינה ובחזרה", 2011, מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב מאוחד, באצירת גליה גביש

תערוכות קבוצתיות מרכזיות:

  • "תערוכת אמנים מודרנים", 1927, צריף "אהל", תל אביב
  • "התערוכה השביעית של אגודת אמנים עברית", 1928, מגדל דוד, ירושלים
  • "אגד אמני ארץ ישראל", 1929, דירה ברחוב אלנבי, תל אביב
  • "תערוכת אמני ירושלים", 1932, מגדל דוד, ירושלים
  • "ראשית המודרניזם בישראל", 1957, מוזיאון תל אביב, 11 ציירים בעשור שבין 1920 ל-1930
  • "עשר שנות ציור ישראלי", 1958, מוזיאון תל אביב
  • "ציירים ישראליים", 1962, תערוכת נשות ויצ"ו לכבוד יום העצמאות, רומא

פרסים מרכזיים

אריה אלואיל זכה בפרס דיזינגוף היוקרתי בשנת 1938.

פרסים נוספים:

  • פרס זיכרון ע"ש ניסן טורוב, 1955, בעבור אילוסטרציות למגילות התנ"ך

אריה אלואיל כהשקעה

אריה אלואיל אמנם היה פעיל בתקופה בה התעצבה האמנות הארצישראלית, ובני דורו הפכו לנכסי צאן ברזל, אך אלואיל עצמו לא תפס את המקום הראוי לו. ציוריו של אלואיל אינם מאד יקרים, ואפילו עבודות השמן שלו נמכרות במחירים סבירים ביותר. מרבית עבודות השמן של אלואיל מתומחרות בין 1,000 ל-5,000 דולר, בהתאם לגודל ולאיכות הביצוע. בהחלט יתכן כי בעתיד תהיה התעוררות בתשומת הלב אל אלואיל, וערך יצירותיו יעלה.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*