ציונה תג’ר (1900 – 1988)

ציונה תג'ר, ציונה תג'ר, "התערוכה הכללית ביפו", פחם על נייר, 30x42 ס"מ מקור: אוסף אורן שץ רישום 130 באתר הרשמי של האמנית.

ביוגרפיה

ציונה תג’ר נולדה בעיר יפו. אביה, שמואל טאג’יר, עלה בשנת 1868 מבולגריה, ובארץ נשא לאישה את סולטאנה בת הגביר ישעיה בכר מן העיר העתיקה בירושלים. בתחילה עברו להתגורר בנחלת שבעה שמחוץ לחומות ולאחר מכן עברו ליפו. בהמשך היה הזוג בין מייסדי שכונת “אחוזת בית” שתהפוך לימים לעיר תל-אביב. ביתם הוקם בשדרות רוטשילד 3. כילדה למדה תג’ר בין השנים 1910 ל-1915 בבית הספר יחיאלי לבנות בנווה צדק, ובשנת 1916 עברה ללמוד בבית המדרש למורים לוינסקי. בשנת 1917 למדה בבית הספר אליאנס בירושלים.

את לימודי האמנות שלה החלה תג’ר אצל אברהם אייזנשטיין – אלדמע, מראשוני הבוהמה הארץ ישראלית. בהמשך למדה שיעורי ערב במסגרת סטודיו וקואופרטיב “התומר”, שנוסד על ידי יעקב פרמן לשם החייאת האמנות העברית בארץ ישראל. בסטודיו בלטה השפעת הציור האירופאי אצל מורי הסטודיו, בינהם יצחק פרנקל פרנל ויוסף קונסטנט, שהייתה בניגוד לסגנון הרומנטי של בצלאל.

ציונה תג'ר, "שער בצפת", פחם על נייר, 49x36 ס"מ
ציונה תג’ר, “שער בצפת”, פחם על נייר, 49×36 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ.
ספרות: ציונה תג’ר רטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב לאמנות, כרמלה רובין, עמ’ 115 מצולם.
ספרות: ציונה תג’ר ציור על זכוכית ורישומים, לוח 52 מצולם.
רישום מס’ 35 באתר הרשמי של האמנית

בשנת 1921 החלה תג’ר ללמוד במסגרת בית הספר לאמנות בצלאל בירושלים שם למדה עד 1922. בשנת 1924, נסעה תג’ר ללמוד ציור באקדמיה לציור של אנדרה לוט בפריז, שם למדה עד שנת 1926, אז חזרה לארץ.

בשנת 1930 חזרה תג’ר לפריז פעם נוספת, אז למדה שוב אצל אנדרה לוט ובנוסף למדה מסגרת הגראנד שומייר, עד שחזרה לארץ בתחילת שנת 1932.

תג’ר התחתנה עם מרדכי (מישל) כ”ץ, ובשנת 1934 נולד לשניים בנם היחיד אברהם כ”ץ-עוז, שלימים היה חבר הכנסת ושר החקלאות.

בשנת 1942, במהלך מלחמת העולם השניה, התנדבה תג’ר לשירות בחיל העזר לנשים בל הצבא הבריטי, שם שירתה בעיקר במצרים עד שנת 1944. בשנת 1946, נבחרה לועד המרכזי של אגודת הציירים והפסלים בישראל.

בשנת 1951 נסעה תג’ר פעם נוספת לפריז, וכשחזרה קנתה כנסייה נטושה מן המאה ה-19 בשכונה הנוצרית שבעיר צפת. עם הצטרפותם של אמנים נוספים לעיר הוקמה בשנת 1952 קריית האמנים צפת. בבית הכנסת “אבוהב” בצפת תלויים עד היום כמה מציוריה.

ציונה תג'ר, "התערוכה הכללית ביפו", פחם על נייר, 30x42 ס"מ
ציונה תג’ר, “התערוכה הכללית ביפו”, פחם על נייר, 30×42 ס”מ מקור: אוסף אורן שץ רישום מס’ 130 באתר הרשמי של האמנית.

אודות ציוריה של ציונה תג’ר

לא רבות היו הנשים בתקופת היישוב שעסקו באמנות, ואלו שעסקו בה נתקלו בחוסר אמון ותמיכה. ניתן להבין זאת באמצעות מה שכתב שלמה ידידיה על תערוכתה בשנת 1930: “תערוכת־האשה מעוררת תמיד פקפוק כל־שהוא, מבוכה במסתכל, מועקה. היא תמיד עצמיית, היא מוכרחה להיות “אחרת”, אך מעבר לאוריגינליות הטבועה במינה – גשר המוליך ללא־דרך”. אולם כדאי לציין כי אותו ידידיה כותב בהמשך “תערוכת ציונה תג’ר היתה הפתעה בשביל אדם, שלמד להעריך אמנות לפי האסכולה הישנה”. 

ציונה תג'ר, פחם על נייר, 47x33 ס"מ
ציונה תג’ר, 1983, פחם על נייר, 47×33 ס”מ מקור: אוסף אורן שץ רישום מס’ 107 באתר הרשמי של האמנית.

בתחילת דרכה הרבתה תג’ר לצייר נופים ואת אנשי תל-אביב כמו אמנים נוספים שהשתייכו אל אסכולת ארץ ישראל כגון ראובן רובין, נחום גוטמן, ישראל פלדי ועוד. היא ציירה דיוקנאות של כמה מן הדמויות הבולטות של אותה תקופה. הציורים של תג’ר מתקופה זו הינם בצבעים עזים, תוך מיעוט במעברים בין גוונים, המדגישים את אורה הבהיר של השמש הישראלית. באותה תקופה ציירה תג’ר גם דמויות של ערביי הארץ ונופי הכפר והעיר הערבים, זכר לתקופה בה גרה ביפו וספגה את ההווי המזרחי שאפף אותה בימי ילדותה.

לאחר שבילתה תג’ר בפריז, הצטרפה לסגנונה השפעת הציור האירופאי והציור הצרפתי בפרט, המחפש את הגוונים ותתי הגוונים בכל אובייקט. בציוריה החל מאמצע שנות ה-20 הופיעו סממנים של קוביזם מתון, והדמויות שלה נראות כאילו הן חצובות באבן או עשויות מתכת חלקה וקשה. עם זאת, תג’ר לא לקחה את הסגנונות האירופאים כפי שהם, אלא הביאה אל הציור מיזוג של הסגנונות האירופאיים עם מימד מקומי-אישי ייחודי לארץ ישראל ולה, תוך שימוש בשילובי צבעים וגוונים ייחודיים. היא הגדילה את החלק בציוריה שהוקדש לתיאור נופי ארץ ישראל החדשה, הנבנית בחקלאות ובתעשיה.

תג’ר שמרה על קומפוזיציות מעוצבות בפשטות כאשר העומק בציור מצומצם ומטושטש, והפרספקטיבה מותחת את קו האופק כלפי מעלה תוך קירוב האובייקטים בציור אל הצופה. אין הסתרה והעלמה של פרטים – הכל נמצא על פני השטח, וברור על פרטיו למתבונן.

במהלך שנות השישים התנסתה תג’ר בציור של נושאים תנ”כיים על גבי זכוכית.

ציונה תג'ר, "אטיוד של עירום", 1924, עיפרון על נייר, 39x17 ס"מ
ציונה תג’ר, “אטיוד של עירום”, 1924, עיפרון על נייר, 39×17 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ
ספרות: ציונה תג’ר – רטרוספקטיבה, מוזיאון תל-אביב לאמנות, אוצרת: כרמלה רובין, עמ’ 41 (מצולם).
רישום מס’ 3 באתר הרשמי של האמנית.
ציונה תג'ר, "עירום", פחם על נייר, 44x33 ס"מ
ציונה תג’ר, “עירום”, פחם על נייר, 44×33 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ.
רישום מס’ 148 באתר הרשמי של האמנית

פרסים מרכזיים

ציונה תג’ר היא חתנית פרס דיזינגוף היוקרתי לשנת 1937.

פירוט הפרסים:

  • פרס דיזינגוף, עיריית תל-אביב, 1937
  • יקירת העיר תל-אביב, עיריית תל-אביב, 1977

תערוכות יחיד

שנה שם התערוכה מקום עיר
1930 חמישים עבודות בצבעי שמן גימנסיה הרצליה תל-אביב
1932 ארבעים יצירות מפריז והארץ אולם הדואר נחלת בנימין תל-אביב
1933 חמישים עבודות שמן ועשרים אקוורלים גלריה י. סטימצקי ירושלים
1933 אולם האגודה להשתלמות במדע, בית פבזנר חיפה
1934 תערוכת אקוורלים – 30 ציורים מוזיאון תל-אביב לאמנות תל-אביב
1935 עבודות בצבעי מים ושמן גלריה י. סטימצקי ירושלים
1935 שלושים עבודות חדשות בשמן ואקוורל קפה האמנים “הלל” תל-אביב
1936 גלריה פרידמן קהיר, מצרים
1936 קלוב אוהדי האמנות אלכסנדריה, מצרים
1937 אקוורלים גלריה בח תל-אביב
1938 גלריה פרידמן קהיר, מצרים
1944 רשמים מהווי החיילות בצבא הבריטי הגלריה לאמנות בבית “הבימה” תל-אביב
1945 ציורי שמן ומים אולם האגודה להשתלמות במדע, בית פבזנר חיפה
1946 מועדון מנורה ירושלים
1947 בית כ”ץ תל-אביב
1947 25 ציורים חדשים בצבעי מים גלריה גולדמן נויפלד תל-אביב
1948 נציגת מדינת ישראל לביאנלה של ונציה ונציה, איטליה
1949 35 ציורים בצבעי מים מועדון ויצו”ו תל-אביב
1950 בית החלוצות ירושלים
1951 25 תמונות נוף ישראל גלריה ז’אק פריז, צרפת
1953 תערוכת האמנות הראשונה עם פתיחת המוזאון מוזאון הנגב באר-שבע
1953 60 עבודות חדשות בצבעי שמן, מים ורישומים מפריז בית האמנים תל-אביב
1953 30 עבודות חדשות בצבעי שמן, מים ורישומים מפריז בית החלוצות ירושלים
1954 מועדון ויצ”ו תל-אביב
1955 בית האמנים ירושלים
1956 גלריה כ”ץ תל-אביב
1956 בית ההסתדרות רמת-גן
1957 בית שאגאל חיפה
1960 בית החייל נתניה
1960 תערוכה רטרוספקטיבית מוזיאון תל-אביב לאמנות תל-אביב
1962 בית פולה רכטר תל-אביב
1963 גלריה צ’מרינסקי תל-אביב
1967 בית פולה רכטר תל-אביב
1968 גלריה צ’מרינסקי תל-אביב
1973 גלריה בלטמן תל-אביב
1974 רישומים בית מניה ביאליק תל-אביב
1975 בית שני תל-אביב
1977 רישומים גלריה מאפו תל-אביב
1982 צבעי מים גלריה גבעון תל-אביב
1990 רטרוספקטיבה המוזיאון הפתוח גן התעשיה תפן
1992 ציורי הזכוכית מוזיאון הכט חיפה
2003 רטרוספקטיבה מוזיאון תל-אביב לאמנות (אוצרת: כרמלה רובין) תל-אביב

תערוכות קבוצתיות מרכזיות

שנה שם התערוכה מקום עיר
1920 התערוכה האמנותית הראשונה, קואופרטיב “התומר” גימנסיה הרצליה תל-אביב
1924 התערוכה השלישית של אגודת אמנים עברית (תערוכת מגדל דוד) מגדל דוד ירושלים
1925 סלון הבלתי תלויים פריז, צרפת
1929 התערוכה הראשונה של אגד אמני ארץ ישראל רחוב אלנבי 38 תל-אביב
1978 אמנות ישראל – 30 שנה למדינה מוזיאון תל-אביב לאמנות תל-אביב

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*