אברהם נתון, "מופשט גאומטרי", שמן וקולאז' על בד, 56x45 ס"מ מקור: אוסף אורן שץ

אברהם נתון נולד בשם אברהם נתנזון בכפר רני (Reni) שבבאסרביה, על גדות נהר הדנובה, כיום על הגבול בין אוקראינה ומולדובה. משפחתו של נתון הייתה משפחה חילונית, והיו לו תשעה אחים ואחיות. אביו, יצחק נתנזון, היה סוחר תבואה. בין השנים 1923 ל-1930 למד נתון במסגרת בית-ספר תיכון בבאנדארי, ועבד זמן קצר כפקיד בבנק.

נתון סיפר כי כשהיה בן תשע נקע את ידו, ולא היה מי שיטפל ביד, למעט חובש העיירה, שטיפל בנקע בצורה פרימיטיבית וכואבת. כפיצוי על הכאב קיבל מהוריו מטבע של רובל. כעבור יום התכסו קירות הבית בציורים של דמות הצאר אותם העתיק מן המטבע, מה שהביא להחלטה של אמו לעזור לו להיות צייר.

את לימודי האמנות שלו החל נתון בין השנים 1930 ל-1933 במסגרת האקדמיה לאמנות בבוקרשט. במקביל היה פעיל בתנועה הציונית "צעירי ציון". בשנת 1935 עלה לארץ ישראל במסגרת העליה הבלתי לגלית.

בשנים 1935 עד 1938 חי נתון בקריית חיים ועבד בעבודות מזדמנות, כגון סלילת כבישים ועבודה בבית חרושת. לאחר מכן החל לעבוד כדפס במכון לליטוגראפיה.  בשנת 1938 עבר לגור ברמת גן, וגם שם עבד במכון לליטוגראפיה. בשנת 1943 החל לעבוד בהוראת ציור בבתי ספר ברמת-גן ובגבעתיים, ופעל במסגרת "אגודת הציירים". בשנת 1948 החל לעבוד כמאייר וקריקטוריסט בעיתון "במחנה".

בשנת 1948, כאשר הוקמה קבוצת "אופקים חדשים", היה נתון אחד מראשוני החברים בקבוצה, והיה בין החותמים על "מכתב ה-15". נתון הציג בתערוכותיה של קבוצת "אופקים חדשים" עד סמוך לפטירתו.

בין השנים 1949 ל-1951 קיים נתון סטודיו להוראת הציור בביתו. בשנת 1951 שהה נתון למשך שלושה חודשים בפריז. בין השנים 1952 ל-1959 היה חבר במועדון מילוא לסופרים ואמנים, מתוכן שימש בין 1952 ל-1955 כמזכיר המועדון.

אודות ציוריו של אברהם נתון

הציורים הראשונים אותם צייר נתון בארץ היו קטני ממדים, והסגנון היה פוסט-אימפרסיוניסטי. הוא צייר פורטרטים ותפנימים בצבעים כהים ושקטים, וציורי נוף פיגורטיביים.

בהמשך עבר נתון לציורים פיגורטיביים-מופשטים בהם הרבה לצייר את נופי הארץ ודמויותיה מתוך נקודת מבט ריאליסטית-פרימיטיבית. הנושאים בציוריו עובדו למערכת הנדסית של צורות, קווים ומשטחים וכך גם הרקעים בציורים. הפשטה זו לא הפכה את הנושאים והרקעים לנוקשים, אלא שמרה על הזרימה של הצורות והקווים בין חלקי הקומפוזיציה בצורה חלקה. הצבעים בציורים אלו היו לעיתים עזים ומנוגדים ולעיתים הרמוניים עד כדי חד-גוניות. במקביל צייר גם רישומים וציורים בצבעי גואש, שהבליטו את המבנה ההנדסי שהרכיב את נושאי הציור.

החל מסוף שנות ה-40 עבור נתון לצייר יותר ויותר נושאים פשוטים מתוך פנים הבית, בעיקר חפצים ודמויות, שהחליפו את ציורי הנוף. נושאי הציור כאילו הודבקו על גבי רקע דו מימדי המורכב מצורות גיאומטריות צבעוניות ומשטחים של צבע שהוכן והונח בקפדנות רבה. עם השנים רוככו הקווים המפרידים בין הצורות והנושאים בציור עד להעלמות כמעט מלאה.

בשנת 1951, בעת ששההה בפריז, החל לצייר צורות גיאומטריות מופשטות תוך צמצום של מגוון הצבעים ופישוט הולך ורב של הרקעים. לאורך מספר שנים עברו נושאי הציור ניתוק שהיה בתחילה חלקי ולאחר מכן לקראת סוף שנות ה-50 ניתוק מלא מן העולם הפיגורטיבי, והדגש עבר בצורה מוחלטת אל הצורות, הצבעים והקומפוזיציה.

על ציוריו אמר נתון: "הציור הוא יסוד פיגורטיבי, בלתי תלוש מהמציאות, אך צמוד לאופי התקופה. הציור המודרני הוא הריאליזם של התקופה." עוד אמר: "בד או נייר הם משטח דו מימדי, והבאת המימד השלישי באמצעות הפרספקטיבה אינה אלא אשליה."

פרסים מרכזיים

אברהם נתון הינו חתן פרס דיזנגוף היוקרתי לשנת 1942.

• פרס דינזגוף, עיריית תל-אביב, 1942
• פרס מילוא לציור, 1959

תערוכות יחיד מרכזיות

תערוכות קבוצתיות מרכזיות