ציונה תג’ר (1900 – 1988)

ציונה תג'ר, ציונה תג'ר, "התערוכה הכללית ביפו", פחם על נייר, 30x42 ס"מ מקור: אוסף אורן שץ רישום 130 באתר הרשמי של האמנית.

ביוגרפיה

ציונה תג’ר נולדה בעיר יפו. אביה, שמואל טאג’יר, עלה בשנת 1868 מבולגריה, ובארץ נשא לאישה את סולטאנה בת הגביר ישעיה בכר מן העיר העתיקה בירושלים. בתחילה עברו להתגורר בנחלת שבעה שמחוץ לחומות ולאחר מכן עברו ליפו. בהמשך היה הזוג בין מייסדי שכונת “אחוזת בית” שתהפוך לימים לעיר תל-אביב. ביתם הוקם בשדרות רוטשילד 3. כילדה למדה תג’ר בין השנים 1910 ל-1915 בבית הספר יחיאלי לבנות בנווה צדק, ובשנת 1916 עברה ללמוד בבית המדרש למורים לוינסקי. בשנת 1917 למדה בבית הספר אליאנס בירושלים.

את לימודי האמנות שלה החלה תג’ר אצל אברהם אייזנשטיין – אלדמע, מראשוני הבוהמה הארץ ישראלית. בהמשך למדה שיעורי ערב במסגרת סטודיו וקואופרטיב “התומר”, שנוסד על ידי יעקב פרמן לשם החייאת האמנות העברית בארץ ישראל. בסטודיו בלטה השפעת הציור האירופאי אצל מורי הסטודיו, בינהם יצחק פרנקל פרנל ויוסף קונסטנט, שהייתה בניגוד לסגנון הרומנטי של בצלאל.

ציונה תג'ר, "שער בצפת", פחם על נייר, 49x36 ס"מ
ציונה תג’ר, “שער בצפת”, פחם על נייר, 49×36 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ.
ספרות: ציונה תג’ר רטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב לאמנות, כרמלה רובין, עמ’ 115 מצולם.
ספרות: ציונה תג’ר ציור על זכוכית ורישומים, לוח 52 מצולם.
רישום מס’ 35 באתר הרשמי של האמנית

בשנת 1921 החלה תג’ר ללמוד במסגרת בית הספר לאמנות בצלאל בירושלים שם למדה עד 1922. בשנת 1924, נסעה תג’ר ללמוד ציור באקדמיה לציור של אנדרה לוט בפריז, שם למדה עד שנת 1926, אז חזרה לארץ.

בשנת 1930 חזרה תג’ר לפריז פעם נוספת, אז למדה שוב אצל אנדרה לוט ובנוסף למדה מסגרת הגראנד שומייר, עד שחזרה לארץ בתחילת שנת 1932.

תג’ר התחתנה עם מרדכי (מישל) כ”ץ, ובשנת 1934 נולד לשניים בנם היחיד אברהם כ”ץ-עוז, שלימים היה חבר הכנסת ושר החקלאות.

בשנת 1942, במהלך מלחמת העולם השניה, התנדבה תג’ר לשירות בחיל העזר לנשים בל הצבא הבריטי, שם שירתה בעיקר במצרים עד שנת 1944. בשנת 1946, נבחרה לועד המרכזי של אגודת הציירים והפסלים בישראל.

בשנת 1951 נסעה תג’ר פעם נוספת לפריז, וכשחזרה קנתה כנסייה נטושה מן המאה ה-19 בשכונה הנוצרית שבעיר צפת. עם הצטרפותם של אמנים נוספים לעיר הוקמה בשנת 1952 קריית האמנים צפת. בבית הכנסת “אבוהב” בצפת תלויים עד היום כמה מציוריה.

ציונה תג'ר, "התערוכה הכללית ביפו", פחם על נייר, 30x42 ס"מ
ציונה תג’ר, “התערוכה הכללית ביפו”, פחם על נייר, 30×42 ס”מ מקור: אוסף אורן שץ רישום מס’ 130 באתר הרשמי של האמנית.

אודות ציוריה של ציונה תג’ר

לא רבות היו הנשים בתקופת היישוב שעסקו באמנות, ואלו שעסקו בה נתקלו בחוסר אמון ותמיכה. ניתן להבין זאת באמצעות מה שכתב שלמה ידידיה על תערוכתה בשנת 1930: “תערוכת־האשה מעוררת תמיד פקפוק כל־שהוא, מבוכה במסתכל, מועקה. היא תמיד עצמיית, היא מוכרחה להיות “אחרת”, אך מעבר לאוריגינליות הטבועה במינה – גשר המוליך ללא־דרך”. אולם כדאי לציין כי אותו ידידיה כותב בהמשך “תערוכת ציונה תג’ר היתה הפתעה בשביל אדם, שלמד להעריך אמנות לפי האסכולה הישנה”. 

ציונה תג'ר, פחם על נייר, 47x33 ס"מ
ציונה תג’ר, 1983, פחם על נייר, 47×33 ס”מ מקור: אוסף אורן שץ רישום מס’ 107 באתר הרשמי של האמנית.

בתחילת דרכה הרבתה תג’ר לצייר נופים ואת אנשי תל-אביב כמו אמנים נוספים שהשתייכו אל אסכולת ארץ ישראל כגון ראובן רובין, נחום גוטמן, ישראל פלדי ועוד. היא ציירה דיוקנאות של כמה מן הדמויות הבולטות של אותה תקופה. הציורים של תג’ר מתקופה זו הינם בצבעים עזים, תוך מיעוט במעברים בין גוונים, המדגישים את אורה הבהיר של השמש הישראלית. באותה תקופה ציירה תג’ר גם דמויות של ערביי הארץ ונופי הכפר והעיר הערבים, זכר לתקופה בה גרה ביפו וספגה את ההווי המזרחי שאפף אותה בימי ילדותה.

לאחר שבילתה תג’ר בפריז, הצטרפה לסגנונה השפעת הציור האירופאי והציור הצרפתי בפרט, המחפש את הגוונים ותתי הגוונים בכל אובייקט. בציוריה החל מאמצע שנות ה-20 הופיעו סממנים של קוביזם מתון, והדמויות שלה נראות כאילו הן חצובות באבן או עשויות מתכת חלקה וקשה. עם זאת, תג’ר לא לקחה את הסגנונות האירופאים כפי שהם, אלא הביאה אל הציור מיזוג של הסגנונות האירופאיים עם מימד מקומי-אישי ייחודי לארץ ישראל ולה, תוך שימוש בשילובי צבעים וגוונים ייחודיים. היא הגדילה את החלק בציוריה שהוקדש לתיאור נופי ארץ ישראל החדשה, הנבנית בחקלאות ובתעשיה.

תג’ר שמרה על קומפוזיציות מעוצבות בפשטות כאשר העומק בציור מצומצם ומטושטש, והפרספקטיבה מותחת את קו האופק כלפי מעלה תוך קירוב האובייקטים בציור אל הצופה. אין הסתרה והעלמה של פרטים – הכל נמצא על פני השטח, וברור על פרטיו למתבונן.

במהלך שנות השישים התנסתה תג’ר בציור של נושאים תנ”כיים על גבי זכוכית.

ציונה תג'ר, "אטיוד של עירום", 1924, עיפרון על נייר, 39x17 ס"מ
ציונה תג’ר, “אטיוד של עירום”, 1924, עיפרון על נייר, 39×17 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ
ספרות: ציונה תג’ר – רטרוספקטיבה, מוזיאון תל-אביב לאמנות, אוצרת: כרמלה רובין, עמ’ 41 (מצולם).
רישום מס’ 3 באתר הרשמי של האמנית.
ציונה תג'ר, "עירום", פחם על נייר, 44x33 ס"מ
ציונה תג’ר, “עירום”, פחם על נייר, 44×33 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ.
רישום מס’ 148 באתר הרשמי של האמנית

פרסים מרכזיים

ציונה תג’ר היא חתנית פרס דיזינגוף היוקרתי לשנת 1937.

פירוט הפרסים:

  • פרס דיזינגוף, עיריית תל-אביב, 1937
  • יקירת העיר תל-אביב, עיריית תל-אביב, 1977

תערוכות יחיד

שנהשם התערוכהמקוםעיר
1930חמישים עבודות בצבעי שמןגימנסיה הרצליהתל-אביב
1932ארבעים יצירות מפריז והארץאולם הדואר נחלת בנימיןתל-אביב
1933חמישים עבודות שמן ועשרים אקוורליםגלריה י. סטימצקיירושלים
1933אולם האגודה להשתלמות במדע, בית פבזנרחיפה
1934תערוכת אקוורלים – 30 ציוריםמוזיאון תל-אביב לאמנותתל-אביב
1935עבודות בצבעי מים ושמןגלריה י. סטימצקיירושלים
1935שלושים עבודות חדשות בשמן ואקוורלקפה האמנים “הלל”תל-אביב
1936גלריה פרידמןקהיר, מצרים
1936קלוב אוהדי האמנותאלכסנדריה, מצרים
1937אקוורליםגלריה בחתל-אביב
1938גלריה פרידמןקהיר, מצרים
1944רשמים מהווי החיילות בצבא הבריטיהגלריה לאמנות בבית “הבימה”תל-אביב
1945ציורי שמן ומיםאולם האגודה להשתלמות במדע, בית פבזנרחיפה
1946מועדון מנורהירושלים
1947בית כ”ץתל-אביב
194725 ציורים חדשים בצבעי מיםגלריה גולדמן נויפלדתל-אביב
1948נציגת מדינת ישראל לביאנלה של ונציהונציה, איטליה
194935 ציורים בצבעי מיםמועדון ויצו”ותל-אביב
1950בית החלוצותירושלים
195125 תמונות נוף ישראלגלריה ז’אקפריז, צרפת
1953תערוכת האמנות הראשונה עם פתיחת המוזאוןמוזאון הנגבבאר-שבע
195360 עבודות חדשות בצבעי שמן, מים ורישומים מפריזבית האמניםתל-אביב
195330 עבודות חדשות בצבעי שמן, מים ורישומים מפריזבית החלוצותירושלים
1954מועדון ויצ”ותל-אביב
1955בית האמניםירושלים
1956גלריה כ”ץתל-אביב
1956בית ההסתדרותרמת-גן
1957בית שאגאלחיפה
1960בית החיילנתניה
1960תערוכה רטרוספקטיביתמוזיאון תל-אביב לאמנותתל-אביב
1962בית פולה רכטרתל-אביב
1963גלריה צ’מרינסקיתל-אביב
1967בית פולה רכטרתל-אביב
1968גלריה צ’מרינסקיתל-אביב
1973גלריה בלטמןתל-אביב
1974רישומיםבית מניה ביאליקתל-אביב
1975בית שניתל-אביב
1977רישומיםגלריה מאפותל-אביב
1982צבעי מיםגלריה גבעוןתל-אביב
1990רטרוספקטיבההמוזיאון הפתוחגן התעשיה תפן
1992ציורי הזכוכיתמוזיאון הכטחיפה
2003רטרוספקטיבהמוזיאון תל-אביב לאמנות (אוצרת: כרמלה רובין)תל-אביב

תערוכות קבוצתיות מרכזיות

שנהשם התערוכהמקוםעיר
1920התערוכה האמנותית הראשונה, קואופרטיב “התומר”גימנסיה הרצליהתל-אביב
1924התערוכה השלישית של אגודת אמנים עברית (תערוכת מגדל דוד)מגדל דודירושלים
1925סלון הבלתי תלוייםפריז, צרפת
1929התערוכה הראשונה של אגד אמני ארץ ישראלרחוב אלנבי 38תל-אביב
1978אמנות ישראל – 30 שנה למדינהמוזיאון תל-אביב לאמנותתל-אביב

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*