ציבי גבע (1951)

פרופ' ציבי גבע הוא צייר, פסל, ואמן מיצב ישראלי, המשמש כפרופסור באוניברסיטת חיפה וראש התוכנית ללימודי אמנות במדרשה לאמנות במכללת בית ברל.

ציבי גבע, 2013, שמן על בד, 40x50 ס ציבי גבע, 2013, שמן על בד, 40x50 ס"מ מקור: אוסף אורן שץ

ביוגרפיה

ציבי גבע נולד בקיבוץ עין שמר. לאחר מלחמת ששת הימים, בהיותו בן 16, החל גבע בלימודי אמנות במסגרת מכון אבני. בין השנים 1976 ל-1979 המשיך בלימודיו במסגרת המדרשה לאמנות ברמת השרון אצל רפי לביא. בשנת 1984 קיבל גבע מלגת לימודים מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל, שבמסגרתה נסע לארצות הברית ללמוד ב”ניו יורק סטודיו סקול” בניו-יורק בין השנים 1985 ל-1987. כיום חי גבע ויוצר בתל-אביב.

ציבי גבע, 2013, שמן על בד, 40x50 ס"מ
ציבי גבע, 2013, שמן על בד, 40×50 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ
ציבי גבע, "ללא כותרת", 2013, שמן על בד, 30x40 ס"מ
ציבי גבע, “ללא כותרת”, 2013, שמן על בד, 30×40 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ

בשנת 1989 מונה גבע כפרופסור לאמנות באוניברסיטת חיפה, ומשנת 2011 הוא מכהן כראש תחום אמנות פלסטית במדרשה לאמנות בית ברל.

אחיו הבכור של ציבי גבע הוא אביטל גבע, אמן שייצג את ישראל בביאנלה בוונציה בשנת 1993 עם פרויקט “החממה”.

אודות עבודותיו

עבודותיו של ציבי גבע מבוססות בעיקר על תוכן, תחושות או רגשות, שמהם נבנים הדימויים והצורות המופיעים בציור. הנושאים בהם הוא עוסק מחוברים להווייה החברתית-פוליטית של ישראל של כאן ועכשיו, תוך בחינת ההבדלים והניגודים שבין “מזרח” ל-“מערב” והדיאלוג הבין-תרבותי בינהם. התחושות המלוות את הציורים הם בדרך כלל מלנכוליות, המוצאות את ביטויין בצבע, בנושא ובמרקם של הציור. על כך אמר גבע: “המלנכוליה זו התכונה המרכזית בעבודה שלי, אבל היא תכונה אישיותית. היא לא משהו שאני בוחר בו, זה קיים אצלי מילדות”.

ציבי גבע, "כאפייה", 1999, שמן על כריכת ספר, 17x13 ס"מ
ציבי גבע, “כאפייה”, 1999, שמן על כריכת ספר, 17×13 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ
מקור קודם: אוסף יונה פישר

גבע משתמש בעבודותיו במוטיבים חוזרים ובסדרות בעלות נושא מוגדר אותן הוא יוצר לאורך תקופות זמן ארוכות, תוך שימוש בסמלים סכמטיים-גאומטריים שונים. בתחילה היו מורכבים הציורים ממספר רב של דימויים ותכנים המפוזרים על גבי הבד, אך מאמצע שנות השמונים החלו הציורים להתמקד במספר דימויים מצומצם אך מרובה משמעות ורבדים. הסמלים בהם עושה גבע שימוש כוללים בין השאר ציפורים, צמחים (לעיתים קוצניים ולעיתים פרחים נבולים), כאפיות ערביות, חלונות, בלאטות ושש-בש, אליהם הוא מצרף לעיתים גם מילים כתובות. השפה שלו איננה בוטה, אלא מרומזת ומעודנת, והמסרים אינם ישירים אלא עקיפים ומורכבים, ולכן נדרשת מלאכת פיענוח של המסר ומתן פרשנות אישית מצד הצופה.

רוב ציוריו של גבע מבוססים על פלטת צבעים מאד בסיסית של צבעים שחורים, חומים וכחולים, עם תוספת גווני צהוב הגובלים בכתום. מיעוט צבעים זה יוצר בציוריו צבעוניות דלה ומונוטונית המדגישה את הסמלים שבציור, אשר אינם מופיעים לרוב בצבעיהם הטבעיים או בצורתם הטבעית. את הצבע מניח גבע בצורה גסה, כמעט מרושלת, במכחול עבה ודשן שמטפטף פה ושם. השילוב בין הדימויים בציור לבין הצבעוניות המונוטונית יוצרים תוצאה אסטטית מעניינת של חיספוס ובוטות של המסר.

בעבודות של גבע שכבות המונחות זו על גבי זו, המכסות, מסתירות ומתגלות מבין הסמלים הפיגורטיביים.

גבע אמר אודות עבודותיו: “יש בציורים תרכובת של נוסטאלגיה מחד, וסוג של איום, מאידך. אני לא מקשט את החיים. אני מתעסק עם מה שאני מרגיש, שהוא בעייתי לגבי, או כואב”.

פרסים מרכזיים

  • קרן התרבות אמריקה-ישראל, מלגת שרת להשתלמות בחו”ל, 1984
  • פרס קולינר לאמן צעיר, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1985
  • פרס שרת המדע והאמנויות לאמנות פלסטית, 1994
  • פרס ישראכרט לאמנות, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1996
  • פרס סנדברג לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1997
  • פרס ע”ש ז’נט וג’ורג’ ג’אפין, קרן התרבות אמריקה-ישראל, 2001
  • פרס מוזיאון חיפה לאמנות ע”ש אפטוביצר, 2003
  • פרס קרן אווה ומנדל פונדיק לאמנות ישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2004
  • פרס מפעל חיים המשרד התרבות והספורט לאמנות ועיצוב, 2010

ספרות

  • IMG_6976
  • IMG_6977

תערוכות יחיד

שנהשם התערוכהמקוםעיראוצר/ת
1979ציבי גבעגלריה הקיבוץתל-אביב
1979ציבי גבעגלריה שרה גילתירושלים
1982דצמבר 82גלריה הקיבוץתל-אביב
1983עבודות חדשותגלריה שרה גילתירושלים
1984ציבי גבעגלריה ג’ולי מ.תל-אביב
1984תצוגה מיוחדתמוזיאון ישראלירושליםיגאל צלמונה
1985ציבי גבעגלריה ג’ולי מ.תל-אביב
1988ציבי גבע: ציוריםמוזיאון תל-אביב לאמנותתל-אביבאלן גינתון
1989ציבי גבעגלריה ג’ולי מ.תל-אביב
1990המקלט וציורים נוספים 1985-1988גלריה ג’ולי מ.תל-אביב
1992ללאגלריה ג’ולי מ.תל-אביב
1992ללאגלריה בוגרשובתל-אביבאריאלה אזולאי
1994בליינדסגלריה ג’ולי מ.תל-אביב
1994ציבי גבע – עבודות 1988-1994המשכן לאמנותעין-חרודגליה בר אור
1995החלון הצפוני הגדול של כיתהגלריה ג’ולי מ.תל-אביב
1997עבודותגלריה ג’ולי מ.תל-אביב
1998ציבי גבע: דצמבר 1982– דצמבר 1998גלריה הקיבוץתל-אביבטלי תמיר
1999קיץהגלריה לאמנותקיבוץ באריזיוה ילין
2000עבודותגלריה לאמנותקיבוץ ראש הנקרה
2002סבכהגלריה הגריפוטל בן צבי
2002הימים הנוראיםתיאטרון תמונעתל-אביבנעם הולדנברגר
2002Backgroundגלריה לאמנותקיבוץ כברידרורה דקל
2002Backgroundגלריה לאמנותקיבוץ לוחמי הגטאותדרורה דקל
2003תוכנית אבמוזיאון חיפה לאמנותחיפהדניאלה טלמור
2003ציפורי ארצנוגלריה קו 16תל-אביבגליה יהב
2003מה אכפת לציפורגלריה גורן לאמנויותהמכללה האקדמית עמק יזרעאל
2006Mount Analogueהגלריה של המדרשה לאמנותתל-אביבדורון רבינא
2006פרחים אחריםהגלריה החדשהבית גבריאל בכנרתגדעון עפרת
2008תל דבריםמוזיאון תל-אביב לאמנותתל-אביבהדס מאור
2009בילאדי, בילאדי – עבודות 1983-1985מחסן 2נמל יפו
2009אינאיך הלאהמוזיאון הרצליההרצליההדס מאור
2010העבודות האחרותגלריה פראטתל-אביב
2011ציבי גבע, הזוכים אלפיים ועשרמוזיאון רמת גן לאמנות ישראליתרמת-גן
2011כאפייה, קיר אמןמרכז פרס לשלוםיפו
2012עבודות חדשותהסטודיו באלפסיתל-אביב
2012אובייקט, מעברמוזיאון אשדוד לאמנותאשדודיונה פישר ורוני כהן בנימני
2012אובייקט, מעברמרכז מונארטאשדוד

תערוכות יחיד בחו”ל

שנהשם התערוכהמקוםעירמדינהאוצר/ת
1984זרמים: ציבי גבעICAבוסטוןארצות-הברית
1990ציבי גבעגלריה אנינה נוסיי (Annina Nosei)ניו-יורקארצות-הברית
1993ציבי גבעגלריה אנינה נוסיי (Annina Nosei)ניו-יורקארצות-הברית
1995ציבי גבעגלריה אנינה נוסיי (Annina Nosei)ניו-יורקארצות-הברית
1998ציורי כאפיה ובלאטהגלריה אמברוזינומיאמי, פלורידהארצות-הבריתתמי כץ פרימן
1999כאפייהEspacio Aglutinadorהוואנהקובהתמי כץ פרימן
2001ימים נוראיםגלריה אנינה נוסיי (Annina Nosei)ניו-יורקארצות-הברית
2001Rageגלריה עכשיוברליןגרמניה
2004ציבי גבעגלריה אנינה נוסיי (Annina Nosei)ניו-יורקארצות-הברית
2005אחריגלריה אנינה נוסיי (Annina Nosei)ניו-יורקארצות-הברית
2007טבע דומםגלריה ארמנו טדסקירומאאיטליה
2010שיר על הארץגלריה סאן גלו ארטסטיישןפירנצהאיטליה
2010ציבי גבע – עבודות חדשותגלריה אנינה נוסייניו-יורקארצות-הברית
2012הציפור שבפנים עומדת בחוץהורקנוס אורקהמסינה, סיציליהאיטליה
2014ציבי גבע: עבודות אחרונות ומוקדמותמוזיאון מקרו טסטצ’יו (Macro Testaccio)רומאאיטליה

תערוכות קבוצתיות בחו”ל

שנהשם התערוכהמקוםעירמדינה
1985נציג ישראל לביאנלה של סאו-פאולוסאו-פאולוברזיל
2015נציג ישראל לביאנלה של ונציהונציהאיטליה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*