פנחס כהן גן (1942)

פנחס כהן גן הוא אמן ומורה לאמנות ישראלי, הנחשב לאחד האמנים הבולטים באמנות המושגית (קונספטואלית) הישראלית. לאורך הקריירה שלו עסק כהן גן רבות בעירעור והתרסה כנגד הממסד האמנותי והמוסכמות החברתיות. בעבודותיו התמקד בהרחבת ופריצת גבולות האמנות המסורתית.

ביוגרפיה

פנחס כהן גן נולד בעיר מקנס שבמרוקו למשפחה יהודית שומרת מצוות מהמעמד הבינוני-גבוה. בשנת 1949 עלה לישראל ביחד עם הוריו וארבעת אחיו באונייה "קדמה". המשפחה התיישבה בקריית ביאליק, בשכונה של יוצאי גרמניה. בנעוריו עבד כהן גן בבנייה, כדי לעזור לפרנסת המשפחה. ב-1954 הצטרף לתנועת הנוער "השומר הצעיר" והמשיך להדריך בה עד לגיוסו לצה"ל, שם שירת במסגרת הנח"ל.

את הכשרתו בתחום האמנות החל כהן גן כבר בגיל צעיר כשלמד בין השנים 1956 ל-1958 פיסול אצל אהרון אשכנזי. בשנת 1962 עבר לירושלים על מנת ללמוד אמנות בבצלאל, אולם נאלץ להפסיק את לימודיו לאחר כשבוע עקב מצוקה כספית. עם שובו לחיפה למד רישום אצל מרסל ינקו ופיסול אצל מיכאל גרוס במסגרת סמינר אורנים. בשנת 1967 החל בשנית את לימודיו בבצלאל. ב-1968, במהלך לימודיו, נפצע בפיגוע בשוק מחנה יהודה. בשנת 1970, לאחר שסיים את לימודיו בבצלאל, נסע להשתלמות במסגרת סנטרל סקול אוף ארט בלונדון. בשנים 1971 עד 1973 למד כהן גן באוניברסיטה העברית בירושלים, והשלים תואר בוגר בסוציולוגיה ותולדות האמנות. בין השנים 1975 ל-1977 נסע כהן גן לניו-יורק, והשלים שם תואר שני באמנות באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. כהן גן חזר לבסוף אל האקדמיה לאמנות "בצלאל", שם הוא משמש כפרופסור חבר.

אודות עבודתו

עולם היצירה של פנחס כהן גן בוחן את הקשר בין האמנות לבין עולם המדע, הטבע והשפה. בתחילת שנות ה-70 התרכז כהן גן ב-"פעולות" שבין המפורסמות שבהן היו:

  • תערוכת תחריטים ברפת של קיבוץ נירים שבנגב.
  • "פרויקט ים המלח" (סתיו 1972) – בו השתיל דגים חיים בים המלח בתוך שרוול מים מתוקים.
  • "פרוייקט אלסקה" (יולי-אוגוסט 1973) – בו נסע לאלסקה בכדי לבחון את יכולת ההישרדות של האדם בתנאים קיצוניים.
  • "פעולה במחנה הפליטים ביריחו" (חורף 1974) – בו הקים אוהל במחנה פליטים ביריחו.
  • "נגיעה בגבול" (ינואר 1974) – בו הטמין בארבעת גבולות המדינה מטילי ברזל ועליהם נתונים דמוגרפים על מדינת ישראל.
  • "כף התקווה הטובה" (מרץ-אפריל 1974) – בה שפך שני גלונים של מי ים המלח במפגש האוקיאנוסים בכף התקווה הטובה בכדי לחבר אליהם מחדש את ים המלח המנותק.
  • "פרויקט התפייסות עם אסיה" (1975) – בו לקח אורז ישראלי וזרע אותו בהרי ההימלאיה, על הגבול בין נפאל לבין סין, בכדי לחבר מחדש את ישראל המבודדת עם יבשת אסיה.

בעבודותיו אלו, כמו אחרות, התמודד עם סוגיות של שייכות, ניתוק תרבותי, זרות וניסיונות השתלבות עקרים בנוף, תוך עיסוק גלוי בשאלות פוליטיות וחברתיות. עיקר היצירה בפעולות היה הפעולה עצמה, והרישומים שליווי אותן היו רק תוצר משנה. על תקופה זו אמר כהן גן: "כן הציור שלי היה פני כדור הארץ".

באמצע שנות השבעים, בתקופה בה שהה בארצות הברית, חל מפנה בעבודתו, והיא הפכה למסורתית יותר. על תקופה זו אמר כהן גן כי אינו מעוניין להתרכז באיכותה הגרפית של יצירת האמנות, כי אם בניסיון ל"צמצום המרחק שבין הרעיון לבין ביטויו החזותי". בחלק גדול מעבודותיו של כהן גן מופיעה דמות אדם סכמטית המייצגת את "כל אדם" העומד במבחנים והתנגשויות עם חוקי הטבע המיוצגים על ידי נוסחות מתמטיות וסרטוטים, תוך יצירת תחושות של אבדון, חוסר אונים וניכור. הנוסחאות מייצגות מושג קבוע ונוקשה בעולם של חוסר וודאות.

פנחס כהן גן, "פריז", 1992, אסמבלאז' ושמן במגירת עץ, 63x44 ס"מ
פנחס כהן גן, "פריז", 1992, אסמבלאז' ושמן במגירת עץ, 63×44 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

באמצע שנות השמונים החל להופיע ראש ללא גוף, זיכרון מן הפיגוע החבלני בו היה מעורב, שהצטרף בהדרגה אל דמות ה-"כל אדם". דמות ה-"כל אדם" הפכה בהדרגה לדמות המסורטטת בקו מתאר חיצוני בלבד. הקומפוזיציות הפכו לאקספרסיביות יותר, והעבודות עסקו בנושאים חדשים, כולל עיסוק בנושא השואה כגון בסידרה "ואלה שמות" (1992), שהוצגה בביאנלה באיסטנבול, בה הונצחו קהילות של יהודים שנספו בשואה.

לאורך השנים יצר כהן גן שפה פרטית משלו שבה מושגים שלעיתים רק הוא יכול לרדת לסוף פשרם, וזו אולי אחת הסיבות מדוע האמנות שלו איננה פשוטה לעיכול לקהל הרחב. על יצירתו אמר כהן גן: "יצירה שלא מתוך בדידות ושברון לב לא תנסוק לכלל אמנות".

פרסים מרכזיים

פנחס כהן גן הינו חתן פרס ישראל לציור לשנת תשס"ח.

כהן גן זכה גם בפרס דיזנגוף היוקרתי לשנת 2005.

פרסים נוספים:

  • פרס שטרוק מטעם האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, 1970
  • מלגת השתלמות בבריטניה מטעם המועצה הבריטית, 1970
  • פרס איקה לאמן צעיר מטעם מוזיאון ישראל בירושלים, 1972
  • מלגת לימודים מטעם אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, 1975
  • פרס יצירה על שם אייזיק שטרן מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל, 1978
  • פרס סנדברג מטעם מוזיאון ישראל בירושלים, 1979
  • פרס אויגן קולב לגרפיקה ישראלית מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות, 1991
  • פרס שר החינוך ליצירה בציור ובפיסול מטעם משרד החינוך והתרבות, 1991
  • מלגת שהייה מטעם הסיטה בפריז, 1992
  • פרס קרן מנדל ואווה פונדיק לאמנות ישראלית מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות, 1993
  • פרס רכישה מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות, 1999
  • פרס מפעל חיים מטעם משרד משרד החינוך, התרבות והספורט, 2005

ספרות

  • IMG_6872
  • IMG_6871

תערוכות יחיד

שנה שם התערוכה מקום עיר
1972 אמנות טוטאלית: מן הנוף אל ההפשטה ומן הטבע אל האמנות גלריה דוגית תל אביב
1972 תחריטים הרפת של קיבוץ נירים קיבוץ נירים
1974 פעילויות מוזיאון ישראל ירושלים
1974 תוכניות גלריה דלסון-ריכטר תל אביב
1975 רישומי פרויקט אלסקה גלריה שרה גילת ירושלים
1975 דיסלוקציה: העתקת חלל פיזי של מהגר לגלריה גלריה דלסון-ריכטר תל אביב
1978 יצירות לאחר המושג מוזיאון תל אביב לאמנות תל אביב
1978 דמויות היסק בציור גלריה ריבנפלד תל אביב
1978 הנחות היסק במרחב גלריה גימל ירושלים
1980 פסוק, מבע, טענה גלריה מבט תל אביב
1980 הנחות היסק במרחב: 1. אנטרופיה (ציור); 2. גאומטריה כלואה (תחריט) גלריה גימל ירושלים
1981 רישומי תדמית: המשטח הלא-ישר גלריה גבעון תל אביב
1981 ציור שטח גלריה גימל ירושלים
1981 ציור חלל גלריה גימל ירושלים
1982 ציור תהום גלריה גימל ירושלים
1982 רעל מתוק: רישומים רגישים לאור גלריה גימל ירושלים
1982 גברים בעבודה: שבעה ציורים גדולים גלריה גבעון תל אביב
1983 המשכן לאמנות עין חרוד
1983 מוזיאון חיפה לאמנות חדשה חיפה
1984 עבודות גלריה שרה גילת ירושלים
1984 צילום מתוגבר גלריה קמרה אובסקורה תל אביב
1985 האמנות המטאפורמלית גלריה תת-רמה תל אביב
1985 הרובע ה-15 גלריה מבט תל אביב
1985 מולדת ב': מודל ציורי גלריה גימל ירושלים
1986 ציורים גלריה מימד תל אביב
1986 שואה יהודית נוגעת בי גלריה גימל ירושלים
1986 ציור ואנטיתזה גלריה גימל ירושלים
1987 הגלריה של קיבוץ לוחמי הגיטאות קיבוץ לוחמי הגיטאות
1987 הגלריה של קיבוץ בארי קיבוץ בארי
1987 ציורים גלריה דביר תל אביב
1987 ראשים מרחפים גלריה מימד קטן תל אביב
1987 קיצור בשירות התנ"ך גלריה מימד קטן תל אביב
1987 תמונות מדברות: ציורים מבנק הדמעות גלריה גימל תל אביב
1988 הדפסים, 1988-1968 מוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן
1988 קוסמוס, כאוס, פאתוס גלריה דביר תל אביב
1989 העולם הרביעי גלריה גימל ירושלים
1989 יהודי גלריה מימד תל אביב
1989 אלף שנים של כאב וחסד גלריה גימל ירושלים
1990 ציורים זוכרים סדנאות האמנים תל אביב
1990 עבודות חדשות: אנפרניל 25 מ"ג גלריה שלוש תל אביב
1990 מהאני הפרטי אל תוכי מוזיאון ערד ערד
1992 עבודות על נייר, 1992-1969 מוזיאון תל אביב לאמנות תל אביב
1993 אמנות דתית: הם ואנחנו גלריה שלוש תל אביב
1994 עיבוד ההיסטוריה המשכן לאמנות עין חרוד
1997 גרמטולוגיה בפרעח"לנד גלריה גבעון תל אביב
1997 לאן נגיע: ציות עיוור לחובה לא מוסרית גלריה מינרווה תל אביב
2000 הארכיטקטורה של הרוע ברייך השלישי: מייצב תלת-נושאי בציור, פיסול וארכיטקטורה גלריה גבעון תל אביב
2001 תגובה לאסתטיקה של הרוע ברייך השלישי מנקודת מבטו של יהודי לוונטיני מיצב קיבוץ נירים
2006 אמנות הייתור המכון לאמנות במכללת אורנים טבעון
2008 עבודות בפורמט גדול גבעון גלריה לאמנות תל אביב
2012 אנצור דמעתי עם בוא גאולתי: עבודות 2012-1970 מוזיאון תל אביב לאמנות תל אביב

תערוכות קבוצתיות

שנה שם התערוכה מקום עיר
1974 רישום – מעל ומעבר מוזיאון ישראל ירושלים יונה פישר

תערוכות בחו"ל

שנה שם מקום עיר מדינה
1974 עיתונים ורישומים גלריה רינה ניו יורק ארצות הברית
1976 מעגלים פיגורטיבים ואלקטרונים גלריה מקס פרוטץ' ניו יורק ארצות הברית
1976 עבודות חדשות גלריה רינה ניו יורק ארצות הברית
1976 דמות צורה, נוסחה גלריה מקס פרוטץ' וושינגטון ארצות הברית
1977 שפת האמנות וההיסטוריה של האמנות גלריה מקס פרוטץ' ניו יורק ארצות הברית
1978 הנחות היסק בציור אוניברסיטת רוד-איילנד קינגסטון ארצות הברית
1979 תערוכה סמויה מלון צ'לסי ניו יורק ארצות הברית
1980 גלריה מקס פרוטץ' ניו יורק ארצות הברית
1981 עבודות על נייר גלריה גאלריט לונד שבדיה
1981 הנחות היסק: המשטח הלא-ישר גלריה מקס פרוטץ' ניו יורק ארצות הברית
1982 המכון לאמנות של סן-פרנסיסקו סן פרנסיסקו ארצות הברית
1982 השבת השחורה גלריה מקס פרוטץ' ניו יורק ארצות הברית
1992 ואלה שמות הביינלה הבינלאומית לאמנות איסטנבול טורקיה
1996 דמות, צורה, נוסחה מוזיאון וותרספון לאמנות גרינסבורו ארצות הברית

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*