עודד פיינגרש (1938)

עודד פיינגרש הוא צייר, פסל, מעצב גרפי, משורר וסופר ישראלי.

עודד פיינגרש, עודד פיינגרש, "פנטומים ופצצת אטום", 1969, שמן על בד, 80x54 ס"מ מקור: אוסף אורן שץ

עודד פיינגרש נולד בירושלים, דור חמישי למשפחה ירושלמית ענפה, נכד לרבי מאיר רוזין, בעל המיניאטורות. את לימודי האמנות שלו החל פיינגרש בשנת 1960 בלימודי גרפיקה במסגרת בית הספר לאמנויות "בצלאל", שם למד עד שנת 1963.

עודד פיינגרש, "פנטומים ופצצת אטום", 1969, שמן על בד, 80x54 ס"מ

עודד פיינגרש, "פנטומים ופצצת אטום", 1969, שמן על בד, 80×54 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

לאחר שסיים את לימודיו, החל פיינגרש לעבוד במשרד פרסום בתל-אביב, אך בשנת 1964 הרגיש כי "טוב לו מדי", והוא החליט לנסוע לצרפת, שם עבד כסבל, ובמקביל נרשם לבית הספר לאמנות "בוזאר", וקיבל אשרת שהייה זמנית. במשך שנה וחצי עבד אצל יעקב אגם, אך לאחר שאגם נסע לתערוכה בארה"ב נשאר ללא עבודה וללא כסף, נזרק מהדירה השכורה שלו וישן בגנים ציבוריים כשהוא שותה מים מן המזרקות. על תקופה זו הוא מספר: "לאט לאט שקעתי באפתיה, וסיגלתי לעצמי השקפת עולם פאסיבית".

הוא החליט לארוז חמש תמונות בשקית ניילון, ונסע בטרמפים לבריסל. הוא תיכנן לישון שוב בגנים הציבוריים, אך גלריה קטנה קנתה את העבודות שלו, והוא יכל להרשות לעצמו מקום לישון בו. בבריסל "אימצה" אותו קבוצת אמנים בלגים אנרכיסטים, בשם "מאס מובינג", שקירבה אותו אל השמאל החדש.

כשפרצה מלחמת ששת הימים צייר מגן דוד על סדין גדול, ותלה אותו בחלון דירתו. ביום הרביעי של המלחמה הגיע לארץ, אך היחידה שלו כבר הייתה באזור התעלה. לאחר תום המלחמה שב פיינגרש אל בריסל, אך הקבוצה שלו קיבלה אותו בהטפות מוסר כלפיו וכלפי ישראל. הוא החליט לחזור אל פריז, שם היה בשנת 1966 לישראלי הראשון שזכה בפרס לפראן (LEFRANC) לאמנים צעירים. משם החליט לעבור לגור בהאמבורג שבגרמניה.

בשנת 1968 הוזמן פיינגרש להציג תערוכת יחיד בגלריה היוקרתית "חואנה מורדי" במדריד, אך בשל פעולת תגמול שערכה באותו זמן ישראל בירדן, החליטו בעלי הגלריה, המזוהים עם התנועה הפשיסטית, שלא לפתוח את התערוכה של "הצייר הישראלי". כאשר לבסוף נפתחה התערוכה, התברר כי בעלי הגלריה כלל לא שלחו הזמנות בכדי לא לעורר שערוריה, ולא נמכרה ולו יצירה אחת. בתגובה פתח פיינגרש בשביתת רעב ליד הגלריה בדרישה כי בעלת הגלריה תרכוש מציוריו כדי שיהיה לו כסף לרכוש כרטיס טיסה לישראל. לאחר מספר ימים של שביתה נשברה בעלת הגלריה, והוא חזר לארץ.

עודד פיינגרש, שמן על בד, 100x73 ס"מ

עודד פיינגרש, שמן על בד, 100×73 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

בין השנים 1977 ל-1983 למד במסגרת "מכון אבשלום" לידיעת הארץ. בהמשך הוציא סדרת ספרים על טיולים בארץ, ואהבתו לנופי הארץ עברה מטבע הדברים לעולם הציור.

פיינגרש הרבה לצייר תפאורות למופעי בלט עבור להקת "קול ודממה": בשנת 1982 צייר את התפאורה לבלט "תהילים" במסגרת פסטיבל ישראל, בשנת 1989 צייר את התפאורה לבלט "פנדורה", בשנת 1990 צייר את התפאורה לבלט "קאמינה-אי-טורנה" במסגרת פסטיבל ישראל, ובשנת 1995 צייר את התפאורה לבלט "הבלדה על גריגורי" לפסטיבל פוטסדם. בשנת 1970 הכין את התפאורה של להקת "עינת".

כיום חי פיינגרש ויוצר בארץ.

אודות יצירתו של עודד פיינגרש

הציורים של פיינגרש מלאים בחפצים, דמויות ויצורים צבעוניים היוצרים עולם שפע דמיוני ואבסורדי, שלכאורה הוא צבעוני ואופטימי, אך בפועל יוצר אצל הצופה תחושת אי נוחות, ריקנות ובדידות. פיינגרש בוחר בדרך כלל ללכת על הקצה, לבחון ולתאר ביצירותיו את השונה והקיצון. את סגנון הציור שלו הוא מכנה "ריאליזם אכזרי".

הדמויות בציוריו של פיינגרש הן דמויות סטריאוטיפיות חסרות זהות, שלעיתים מפגינות חרדה, כאב וסבל, לעיתים מרוח על שפתיהן חיוך ריקני ומזוייף, ולעיתים אינן מפגינות רגשות כלל. הדמויות אינן מופרדות אלה מאלה במאפייני אישיות או נוכחות ייחודיים. הן עומדות זו לצד זו בדו-מימדיות מוקצנת כמו בובות בחלון ראווה, כשהן שומרות על סדר ויעילות, ובכדי להקצין את מצבן, עיניהן מכוסות לעיתים קרובות במשקפי שמש. לעיתים מופיעים בציורים איברים המנותקים מן הגוף, המשוטטים בציור בצורה עצמאית כמו רוחות רפאים מאיימות.

בתחילה עסק פייגרש רבות בנושא השואה הגרעינית, נושא חריג בקרב אמנים ישראליים, וציוריו התמלאו ערים ריקות ורוחות רפאים שיותר מעוררות רחמים מאשר מטילות אימה (סדרת "הפאנטומים"). בהמשך עבור לעסוק בגיבורים ובמרגלים על אנושיים הלקוחים מעולם הקומיקס, אותו צורך "הפרולטריון" שאינו מעוניין להתאמץ, ולכן העלילה מסופרת לו בעזרת ציורים אינפאנטיליים. בתקופה מאוחרת יותר צייר דמויות נתונות ברצועות עור, רתמות ואבזמים כמו בעלי חיים, ונשים בביריות ותחרה.

העולם המנוון של פיינגרש הוא לא מציאותי אלא חצי סוריאליסטי, ובחלל האוויר מרחפות צורות מופשטות ולא ברורות, שכאילו מתגרות בצופה ומתעתעות בחושיו. קשתות צבעוניות וציפורים, המהווים בדרך כלל סמל ליופי ורומנטיקה, הופכים בציוריו לאביזרים דקורטיביים נטולי תוכן. את הדימויים שלו מצייר פיינגרש תוך הפגנת יכולת רישום מרשימה בעיפרון.

דימויים שונים חוזרים על עצמם בציורים רבים של פיינגרש, ובדרך כלל הם מוקפים בקווי מתאר ברורים וישרים, היוצרים מתחמים ומשטחי צבע שלעיתים נצבעים בצבעי פופ פלאקאטיים עזים ומתוקים (או אולי חריפים-דוקרניים), ולעיתים בצבעים פסטליים מלנכוליים. הטכניקה הגראפית בה עושה פיינגרש שימוש יוצרת תחושה של קולאז' או של דף קומיקס, בו הצבעים והנושאים ברוטליים, כמעט ללא סולם צבעי ביניים. הצופה נדרש לנסות לפענח את המשמעות הנסתרת של דימויים אלו, משימה שאיננה קלה כלל ועיקר לנוכח הדמיון הפורה וכושר ההמצאה של האמן.

החל משנת אלפיים מתרכזים רבים מציוריו של פיינגרש סביב ציורי נוף גדולים המתארים נופים ישראלים טיפוסיים, בסגנון של ציירי שנות ה-30 וה-40, עם נטייה לצבעים חדים, עושר חזותי ואור, תוך שימוש במשיכות מכחול אימפרסיוניסטיות. בציורי הנוף שלו מוסיף פיינגרש לעיתים קרובות חפצים תלת-מימדיים או צורות צבעוניות המרחפים במרחב הנוף או מעין "חלון", כמו במחשב, בו מופיע חלק מציור הנוף בהגדלה או בהקטנה. סידרה זו נקראת "נופים ישראליים". תחום נוסף בו עוסק פיינגרש רבות הוא ציורי טבע דומם ריאליסטיים המצויירים בתוך הסטודיו, סידרה שקיבלה את השם "האינטימות של הסטודיו".

על עבודתו אמר פיינגרש: "אני מושפע מאסטתיקה של עתונות צהובה, שבועוני אופנה, פרסומות בטלוויזיה". עוד אמר פיינגרש: "אני עוסק באותם נושאים שעוסקת בהם האמנות המושגית, אבל בצורה פיגורטיבית". על תחום הפופ אמר פיינגרש: "הפופ הוא מיסודו אנטי-מסורת. הוא אינו המשך של המונה ליזה, אלא היופי של הסופר-מרקט. צבעי הפופ באים מן הניאונים, וזה בא מהפירסומת, אשר צבעיה ברוטאליים, כדי למשוך את העין."

פרסים מרכזיים

עודד פיינגרש זכה בפרס דיזנגוף היוקרתי לשנת 1976.

סיכום פרסים:

  • פרס 'LEFRANC' לאמנים צעירים, 1967
  • פרס דיזנגוף, עיריית תל-אביב, 1976

תערוכות יחיד מרכזיות

שנהשם התערוכהמקוםעיראוצר/ת
196424 תמונותגלריה צ'מרינסקיתל-אביב
1966גלריה טורנסולפריז
1966גלריה מונז'ואבריסל
1967גלריה קאמפואנטוורפן
1968סלה אמדיסמדריד
1969תמונות סנטימנטליות עם פצצות אטוםגלריה יפו העתיקהיפו
1969רישומיםגלריה דוגיתתל-אביב
1969תערוכה מוקדשת לפרנק סינטרהגלריה מבטתל-אביב
1969ציורי פחדגלריה אנגלירושלים
1970פסיכו רישומיםגלריה דוגיתתל-אביב
1970מלחמת הסוכן החשאי בקומוניזם הבינלאומיגלריה אנגלירושלים
1970מוזיאון באר-שבעבאר-שבע
1972גלריה יפו העתיקהיפו
1973גלריה גולדמןחיפה
1973הכנסייהגרייט ברינגטוןמסצ'וסטס
1974גלריה ז'ארימונטריאול
1974גלריה אנגלירושלים
1975מוזיאון תל-אביב לאמנותתל-אביב
1976גלריה גולדמןחיפה
1977ציורי שמן ורישומיםגלריה קירשטייןתל-אביב
1977גלריה ארטאירושלים
1978גלריה אלהירושלים
1978שיחה עם עצמיאמנות לעםתערוכה נודדת
1979גלריה פונטנהשטוקהולם
1979גלריה 13 וחצייפו
1979גלריה אורדןרמת השרון
1979גלריה גולדמןחיפה
1980עבודות חדשותגלריה תירושתל-אביב
1981נופים ונביאים בירושליםגלריה ארטאירושלים
1982עבודות חדשותגלריה ארטאירושלים
1982יריד בזלגלריה תירושתל-אביב
1982גלריה סאפירפריז
1982גלריה תירושתל-אביב
1983נפיחהגלריה רדיוסתל-אביב
1984גלריה תירושתל-אביב
1985גלריה תירושתל-אביב
1985גלריה אלוןירושלים
1986עבודות חדשותגלריה ויצמןבאר שבע
1987יריד בזלגלריה שרה קישון
1987אנשים קטניםגלריה תירושתל-אביב
1988גלריה מימד קטןתל-אביב
1988גרפוטקחיפה
1989מוזיאון אורי ורמי נחושתןאשדות יעקב
1989גלריה גולדמןחיפה
1989תיאטרון עירוניחיפה
1989גרפוטקתערוכה נודדת
1989משכן לאמנותחולון
1989בית עלי – גלריה עירוניתאשקלון
1989גלריה תירושתל-אביב
1989הדפסיםמוזיאון עירונינהריה
1989יד לבניםרעננה
1990ציורים 1960-1990בית האמניםירושלים
1990הדפסים 1964-1990מרכז התרבות האמריקניתל-אביב
1991גלריה קריית האמניםקרית טבעון
1991מוזיאון הרצליההרצליה
1992היכל התרבותנס ציונה
1992היכל התרבותנתניה
1992גלריה גולדמןחיפה
1992הדפסיםמוזיאון לבובאוקראינה
1992משכן לאמנותחולון
1996ביתן האמניםראשון לציון
1997בין שמים וארץבית האמניםירושלים
1998הסעודה האחרונהגלריה ארמןתל-אביב
1999בין שמים וארץגלריה ג'י.או.חיפה
2001מוזיאון בר-דודברעם
2001נופים ארצישראלייםגלריה אנגלתל-אביב
2002נרקיסיזםבית קונסטנטרמת-גן
2002נופיםגלריה מצפה הימיםראש פינה
2003ישן וחדשהסדנה לאמנותיבנה
2005רטרוספקטיבה 1965-2005תיאטרון גבעתייםגבעתייםדורון פולק
2007ניירות. מסע בעקבות הקו 2007-1970משכן האמניםהרצליהורדה גנוסר
2009צבע וטבעגלריה גל-אוןתל-אביבחווה גל-און
2009בעקבות הקוגלריה משמר העמקמשמר העמק
2010פילם נואר בצבעמוזיאון רמת-גןרמת-גן
2011דיאלוגגלריה טלגן הורדיםעדי גרינפלד
2012ישן וחדשסדנה לאמנותיבנה
2014דיאלוג עם עצמי – רטרוספקטיבה – 1964-2014בית האמניםתל-אביב
2014ללקק אשבית יד לבניםרעננהאורנה פיכמן
2015ציורים מן המגירהגלריה ארטמבטכפר סבאאביה ממון

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*