צבי שור (1898 – 1979)

צבי שור היה צייר ישראלי ומורה לציור שיצר בעיקר ציורי נוף עדינים בתקופת היישוב ובימי המדינה.

ביוגרפיה

צבי שור היה חבר בתנועת החלוץ, ובמסגרתה עלה בשנת 1921 לארץ ישראל בימי העלייה השלישית. במהלך שבע השנים הראשונות לשהותו בארץ התגורר שור בחיפה, אז למד אצל הפרופ’ הרמן שטרוק ציור, ואצל אליעזר שטרוק פיסול. מאוחר יותר עבד שור עם הצייר מנחם שמי, שסייע לו להגדיר את סגנונו. לאחר מכן עבר שור לגור בתל אביב. בשנים 1936-1938 נסע שור לפריז, שם הושפע מאד מציירי “אסכולת פריז היהודית”. בשנת 1939 עבר שור לגור בקיבוץ גבעת השלושה בפאתי פתח תקווה, ובשנת 1950, לאחר שהקיבוץ התפרק, עבר שור לגור בפתח תקווה, שם התגורר רוב שנותיו. החל משנות השבעים ממוקם האטלייה של שור ברחוב גזר בתל אביב, והוא נהג לנסוע אליו בכל יום בכדי ליצור.

צבי שור, "צפת", 1947, שמן על בד, 36x53 ס"מ
צבי שור, “צפת”, 1947, שמן על בד, 36×53 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ
צבי שור, 1947, שמן על בד, 27X40 ס"מ
צבי שור, 1947, שמן על בד, 27X40 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ

בשנות העשרים והשלושים היה שור חבר ב-“קבוצת האמנים המודרניים” שהציגו בכמה תערוכות בצריף שנקרא ה”אוהל”, בתל-אביב. שור נמנה גם עם קבוצת האמנים הצעירים “מסד”, שבה היו שותפים אמנים כגון אהרן אבני, אביגדור סטימצקי, אריה ארוך, יוסף קוסונוגי, דוד הנדלר, מרדכי לבנון וישראל פלדי.

צבי שור, "פריז", 1937, שמן על בד, 47x34 ס"מ
צבי שור, “פריז”, 1937, שמן על בד, 47×34 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ

שור היה הוגה רעיון הקמתו של מוזיאון פתח תקווה לאמנות, ופעל בשיתוף עם ברוך אורן, מנהלו הראשון של המוזיאון למימוש הרעיון. שור היה ראשון המציגים במוזיאון זה בשנת 1954 לאחר שהעניק לאוסף את הציור רחוב חובבי ציון (הרחוב הראשון בפתח תקוה), ומאז רכש ממנו המוזיאון ציור אחד מדי שנה. במוזיאון קיימת תצוגה קבועה של כ-60 מיצירותיו. לאחר הקמת המוזיאון הוקם לצידו אולפן לציור, פיסול וקרמיקה, אותו ניהל שור ובו לימד.

אודות עבודותיו של צבי שור

ציוריו של שור הם ציורים אימפרסיוניסטיים, והם פרי התרשמותו האישית מן הנוף. שור נהג לצייר ציורי נוף בצבעים עזים אותם נהג להכין במו ידיו, שתיעדו את התפתחות ההוויה והזהות המקומית של פתח תקוה, נופיה ואנשיה לפני שהאזור התמלא בבניינים ושיכונים. הצמחיה מקבלת בציוריו מקום מרכזי בצבעים עמוקים של ירוק וחום. שור נהג לקחת עמו שני בדים (אותם נהג למתוח ולעבד בעצמו), כיסא מתקפל, כַּן וקופסת צבעים נוחה לנשיאה שיצר לעצמו, ולצאת כשהוא חבוש במגבעת רחבת שוליים לצייר את הפינות החבויות של נופי השרון.

ציוריו של שור הם צנועים ושקטים, בדרך כלל על בדים קטנים או בינוניים, ואינם מתיימרים ליצור זעזוע, שאלות או תחושות קיצוניות אצל הצופה. יצירתו של שור הייתה יציבה לאורך שנות עבודתו, והוא לא נטש את הקו הברור שהנחה אותו לאורך כל הדרך.

הצייר יוסף זריצקי אמר על שור: “לו היו לנו שלושה ציירים כצבי שור היה לנו ציור ישראלי”.

צבי שור, "פתח תקווה", 1938, אקוורל על נייר, 22x18 ס"מ
צבי שור, “פתח תקווה”, 1938, אקוורל על נייר, 22×18 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ
צבי שור, "טבע דומם", שמן על קרטון, 53x37 ס"מ
צבי שור, “טבע דומם”, שמן על קרטון, 53×37 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ
תערוכה: התערוכה הכללית של אגודת אמני ישראל 1962

פרסים מרכזיים

צבי שור זכה בפרס דיזינגוף היוקרתי פעמיים בשנת 1939 ובשנת 1949.

פרסים נוספים:

  • אות “יקיר אם המושבות” של העיר פתח תקווה בשנת 1978

תערוכות יחיד

צבי שור היה בין האמנים שהציגו במסגרת תערוכות “מגדל דוד” בירושלים בשנות העשרים, שם החל להתעצב הציור הישראלי.

שנהשם התערוכהמקוםעיר
1929תל אביב
1931תערוכה בחסות מאיר דיזנגוףמלון הרצליהתל אביב
1938האישה בעיני האמן – תערוכה של 40 מגדולי הציירים בעולםגלריה לה ניבופריז, צרפת
1939תערוכת יחידמוזיאון תל אביבתל אביב
1942תמונות, אקוורלים ורישומיםמוזיאון תל אביבתל אביב
1955תערוכת צבי שורבית האמניםירושלים
195535 ציוריםמוזיאון תל אביבתל אביב
1959תערוכת צבי שורמוזיאון פתח תקווה לאמנותפתח תקווה
1960צבי שורביתן האמניםנתניה
1965רטרוספקטיבהמוזיאון פתח תקווה לאמנותפתח תקווה
1965תערוכת צבי שורמוזיאון בת-יםבת-ים
1966רטרוספקטיבהגלריה לאמנותחולון
196740 שנות ציור – רטרוספקטיבהבית עמנואלרמת-גן
1968תערוכה רטרוספקטיבית ליובל ה-70מוזיאון פתח תקווה לאמנותפתח תקווה
1969אריזונה, ארצות הברית
1974צבי שורגלריה רוזנפלדתל אביב
1974עבודותמועדון מלואתל אביב
1977תערוכת היובלמוזיאון יד לבניםפתח תקווה
1980תערוכת זיכרוןבית יד לבניםפתח תקווה
1982מבחר יצירותבית האמניםתל-אביב

תערוכות קבוצתיות מרכזיות

שנהשם התערוכהמקוםעיראוצר/ת התערוכה
1928התערוכה השביעית של אגודת אמנים עבריתמגדל דודירושלים
1929תערוכת קבוצת “מסד”רוטשילד 4תל אביב
1932תערוכת אמני ירושליםמגדל דודירושלים
1934תערוכת הנוף בארץ ישראלבית הנכות הלאומי בצלאלירושלים
1971האקספסיוניזם הארצישראלי בשנות ה-30מוזיאון ישראלירושליםיונה פישר

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*