אמיר תומשוב נולד וגדל בעפולה. הרקע המקצועי של תומשוב הינו באדריכלות, ואת לימודי האדריכלות שלו סיים בשנת 2009 כבוגר בהצטיינות של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. במסגרת לימודי הארכיטורה שלו זכה תומשוב במספר פרסים:

• פרס צילום מטעם הטכניון, 2009
• פרס ראשון בתחרות ארצית "פרחי האדריכלות של המחר" ע"ש דוד עזריאלי עבור הפרוייקט "דולי סיטי", 2010
• פרס "רייסקין" לתכנון אדריכלי-אקדמי מטעם הטכניון עבור הפרוייקט "דולי סיטי", 2010
• פרס "אדריכלות ישראלית" ע"ש אריה שרון, לפרויקטים בינלאומיים בקטגוריית סטודנטים עבור הפרוייקט "דולי סיטי", 2011

בשנת 2009 הצטרף תומשוב אל סגל המרצים של המחלקה לארכיטקטורה של בצלאל, ובהמשך הצטרף בשנת 2011 כמרצה גם לפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

עם השנים החליט תומשוב שלא לעסוק בתחום אותו למד, ולא להפוך לאדריכל-מתכנן-בונה, אלא להישאר בתחום הוראת האדריכלות. בנוסף, החל להקדיש את זמנו לעולם האמנות.

על עבודותיו של אמיר תומשוב

קשה להתעלם מן ההשפעה של תחום ההתמחות המקצועית של תומשוב (אדריכלות) על היצירה שלו. העבודות שלו סובבות סביב הפנים השונות של הנוף האורבני, תוך קילוף וחשיפה של השכבות המכסות אותו, והצגתו במערומיו. עבודות הרישום של תומשוב מתארות בפרטי פרטים את האנטומיה של המבנים החצי בנויים, האבנים הנערמות בחוסר סדר, והצינורות דמויי השורשים, התלויים באוויר לאחר שנעקרו מן האדמה. הירידה לפרטים חושפת בפני הצופה את היופי בפרטים שבתוך ההריסות, ואת האסתטיקה של תהליך הבנייה. בעבודותיו נחשפות ומתועדות הרקמות האורבניות הבנויות כשכבות על גבי שכבות.

הבניינים של תומשוב הינם שלדים חצי בנויים או הרוסים, המשטחים אותם הוא מתאר מחוררים וחסרים, והצנרת מתנופפת באוויר ללא מטרה. תומשוב מנסה להציג תהליך של חורבן נסתר אותו עוברת החברה, המסתתר מאחורי החזות המצוחצחת של הבניה המודרנית. החורבן יכול להיות מעשה ידי אדם, תוצאה של אסון טבע, או אולי חורבן ערכי ומוסרי, אך תוצאותיו זהות. ראייתו של תומשוב הינה למרבה הפלא אופטימית, והוא מתאר בעבודותיו תהליך של בנייה וריפוי פוסט-טראומטיים של לאחר החורבן.

תערוכות יחיד מרכזיות

תערוכות קבוצתיות