הנרי שלזניאק (1938 – 1980)

הנרי שלזניאק היה צלם, צייר וקולנוען פורץ דרך וייחודי.

הנרי שלזניאק נולד במדינת ניו-יורק שבארצות הברית לאב שהיה מדען בעל שם בינלאומי בתחום מדעי החיים ולאם ציירת, שניהם רחוקים מן המסורת היהודית. בשנת 1951 עלה שלזניאק כשהוא בן 13 עם הוריו לישראל, והשתקע עם משפחתו בדירה בשטח מכון ויצמן ברחובות. הוא למד בבית ספר תיכון ברחובות עד כיתה ז', אך לא סיים את לימודיו.

בשנת 1959, לאחר שסיים את שירותו הצבאי, יצא שלזניאק ללונדון בכדי ללמוד פסיכואנליזה, אך לא סיים גם את לימודיו שם, וחזר לארץ כעבור כשנה וחצי.

הנרי שלזניאק, "ללא כותרת", 1970, עיפרון, דיו לחותמות וצבע תעשייתי על נייר מוצמד ללוח עץ, 50x70 ס"מ

הנרי שלזניאק, "ללא כותרת", 1970, עיפרון, דיו לחותמות וצבע תעשייתי על נייר מוצמד ללוח עץ, 50×70 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

הנרי שלזניאק, 1971, טכניקה מעורבת על נייר, 50x70 ס"מ

הנרי שלזניאק, 1971, טכניקה מעורבת על נייר, 50×70 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

בשנת 1961 עבר שלזניאק לגור בבית המשפחה בכפר האמנים בעין הוד, שם עסק בכתיבה ספרותית. הוא פגש צלמת שויצרית שביקרה בכפר, וזו לימדה אותו את יסודות הצילום. הוא החל לצלם, ואף הקים חדר חושך ומעבדת צילום. במקביל התפרנס מעבודה שסידר לו אביו כצלם טכני במעבדת מחקר. בשנת 1966 הוא עבר עם אשתו ושתי בנותיו לתל-אביב, שם פגש את רפי לביא. לביא זיהה מייד את כשרונו, והציע לו להציג מיצירותיו בתערוכה בגלריה מסדה, שהיוותה מרכז אלטרנטיבי לאמנים צעירים. מאוחר יותר החל להציג את עבודותיו בתערוכות קבוצת עשר+.

בשנת 1967 חזרו אביו ואמו לארצות הברית, והנרי נהג לבקרם, אז גם נחשף לאמנות האמריקאית המודרנית של אותה עת, לאמנותו של רוברט ראושנברג ולאמנות הפופ.

רבים מתארים את שלזניאק כאמן של אמנים, כלומר, אמן המוערך על ידי חבריו האמנים, אך לא על ידי הממסד. רק לאחר מותו זכה שלזניאק לתשומת לב של הממסד, שהייתה חסרה בעודו בחיים.

אודות עבודותיו של הנרי שלזניאק

הנרי שלזניאק, "ללא כותרת", 1970, שמן ועיפרון על בד, 100x167 ס"מ

הנרי שלזניאק, "ללא כותרת", 1970, שמן ועיפרון על בד, 100×167 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

בתחילת שנות ה-60 החל שלזניאק ליצור בצילום ניסיוני, צילומים מטופלים וקולאז'ים. נושאי הצילום שלו היו בעיקר קוצים ובני אדם שהמצלמה איננה מתמקדת בהם, והם הופכים כאילו שקופים. הוא הרבה לצלם כנגד האור, בניגוד לכללי הצילום המקובלים, כך שנוצרו צילומי שחור לבן בקונטרסט חזק. בעת הפיתוח הוא הרבה להשחיר, להלבין וטפטף חומר פיתוח על ניירות הצילום שלו. בצילומיו הוא לא ניסה להכניס משמעות או ביטוי פנימי מסויים, אלא להציג את טכניקות הצילום המיוחדות שלו.

החל מסוף שנות השישים עבר שלזניאק לציור, והתמקד ביצירה בסגנון דלות החומר, עם דימויים מעולם התרבות, אך ללא נגיעה בטבע. ברבות מעבודותיו השתמש שלזניאק בצבע הלבן עליו עשה שימוש בטכניקת הקולאז', לעיתים תוך שימוש בכתבות וביקורות אמנות שנלקחו מן העיתונות הישראלית של אותה עת, צילומים של גיבוריו (כגון אברהם לינוקולן), ציורים של ציירי אירופה הגדולים, ולעיתים בהדבקת ניירות לבנים ריקים על הרקע הלבן.

שלזניאק לא עשה שימוש כמעט באביזרי ציור רגילים, אלא בחומרים הנמצאים בחנויות מסוגים אחרים. בתחילה השתמש בבדים, אך במהרה עבר לעבודה על לוחות עץ לבוד. הוא נעזר בשבלונות של אותיות, חותמות, טפטים וחומרי בניין. הוא עשה שימוש בצבעים תעשייתיים ובמברשות במקום מכחולים. לתוך אלה הוא שילב דקורציות שנוצרו בשבלונות וצבעי התזה של כוכבים, פעמונים, פרחים, לבבות ועוד, תוך הדגשת הקיטש שבהם, ואולי דווקא הדגשת היופי שלהם והדרמה האסטטית על רקע דירוג דק-דק של גווני לבן היוצרים ריק מינימליסטי. מסביב הוא פיזר צורות גיאומטריות מושלמות, בדרך כלל מעגלים או קווים מסורטטים במחוגה או סרגל. לתוכם שילב בהתחלה גם דמויות אותן הקרין במקרן שקופיות של ציורים מפורסמים על הבד, ולאחר מכן הדגיש את קווי המתאר שלהן בעיפרון כל שנותר מהן ייצוג סכמטי, כמעט אנטומי, בלבד.

חבריו של שלזניאק אמרו כי הבחירה שלו בחומרים הזולים לא הייתה דווקא מתוך אידאולוגיה כמו מתוך כך שאמצעים אלו היו זולים וזמינים יותר, והוא עצמו היה חסר אמצעים כלכליים.

מקורות מידע

  • גזית, כרך כ"ט, ט'-יב', עמ' 79

תערוכות יחיד מרכזיות

שנהשם התערוכהמקוםעיראוצר/ת
1965דמויות: תצלומים אמנותייםעין הוד
1965דמויות: תצלומים אמנותייםבית יד לבניםרחובות
1966בית סוקולובתל-אביב
1966פוטוקולאז'יםגלריה מסדהתל אביב
1967גלריה יפו העתיקהתל-אביב
1969שחור/צבעמוזיאון ישראלירושליםיונה פישר
1969תערוכת הציור הראשונה גלריה גורדוןתל אביב
1969תערוכה משותפת עם משה גבעתיבית האמניםירושלים
1970 גלריה דוגית תל אביב
1971שבעה בדים לבניםגלריה בר כוכבאתל אביב
1971הגלריה הקטנהירושלים
1972עבודות על דיקט וסרטיםגלריה דוגיתתל-אביב
1975גלריה הקיבוץתל-אביב
1976תערוכה משותפת עם יאיר גרבוזהמוזיאון העירוני בית עמנואלרמת גן
1976תערוכה משותפת עם מיכל נאמןגלריה שרה גילתירושלים
1977תערוכה משותפת עם דגנית ברסטגלריה רוסתל-אביב
1977גלריה צוותאתל-אביב
1978תערוכה משותפת עם מיכל נאמןגלריה שרה לויתל-אביב
1979גלריה ישארט – המוזיאון הקטן תל אביב
1979תערוכה משותפת עם יאיר גרבוז ויעקב דורצ'יןגלריה שרה גילתירושלים
1980ציורי דיוקן בטכניקה מעורבתגלריה שנערתל אביב
1981גלריה שרה גילתירושלים
1981רטרוספקטיבהגלריה שרה לויתל אביב
1985הנרי שלזניאקמוזיאון תל אביב לאמנותתל אביבאלן גינתון
1986גלריה שרה לויתל-אביב
1990גלריה שרה לויתל-אביב
1994גלריה דבירתל-אביב
1995תערוכה משותפת עם מיכאל גרוסגלריה דבירתל-אביב
1996הנרי שלזניאק, יאיר גרבוז: שני חברים, עבודות לא מוכרות"גלריה נלי אמןתל-אביברותי דירקטור
1997גלריה קיבוץ לוחמי הגטאותקיבוץ לוחמי הגטאות
2002גלריה גורדוןתל-אביב
2003גלריה גורדוןתל-אביב
2005הנרי שלזניאק: ציור שלי דורשמשכן לאמנות ע"ש חיים אתרעין חרודגליה בר אור
2012זמן חלוםגלריה יאירתל-אביביאיר שולוביץ
2013הצילוםגלריה נ&נ אמןתל אביב

תערוכות קבוצתיות מרכזיות

שנהשם התערוכהמקוםעיראוצר/ת
1967נציג ישראל לביאנלה לאמנים צעיריםפריז
1986דלות החומר כאיכות באמנות הישראליתמוזיאון תל-אביב לאמנותתל-אביבשרה בריטברג-סמל

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*