רות שלוס (1922 – 2013)

רות שלוס היא מן הציירות החשובות ביותר שפעלו בישראל בתנועת הריאליזם הסוציאליסטי.

רות שלוס, רות שלוס, "מיטת תינוק במעברה", שמן על בד, 136x96 ס"מ מקור: אוסף אורן שץ תערוכה: עדות מקומית, משכן לאמנות עין חרוד, ספטמבר 2006, עמ’ 99 (מצולם).

ביוגרפיה

שלוס נולדה בעיר נירנברג שבגרמניה של ויימאר למשפחת סוחרים אמידה ומתבוללת. בשנת 1937 עלתה שלוס לארץ ישראל עם משפחתה, והתיישבו בכפר שמריהו, שהיה אז עוד יישוב חקלאי.

בשנים 1938 עד 1942 למדה עיצוב גרפי בבצלאל אצל מרדכי ארדון. בתקופה בה למדה בירושלים הצטרפה שלוס לקומונת השומר הצעיר, ובמהלך תקופה זו עוצבו עמדותיה הפוליטיות הסוציאליסטיות, שלאחר מכן השפיעו רבות על עבודותיה.

רות שלוס, אקריליק על נייר מוצמד לבד, 30x40 ס"מ
רות שלוס, אקריליק על נייר מוצמד לבד, 30×40 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ
רות שלוס, "נערה", שמן על בד, 28x55 ס"מ
רות שלוס, “נערה”, שמן על בד, 28×55 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ

לאחר סיום לימודי האמנות שלה הצטרפה שלוס בשנת 1942 אל גרעין הכשרה בקיבוץ מרחביה, ואחרי שנתיים שבהן שהו בני הגרעין באזור כרכור, הקים הגרעין את קיבוץ להבות הבשן שבגליל העליון.

ב-1946 היא השתתפה שלוס בקורס לציור לאמני הקיבוץ הארצי בהדרכת יוחנן סימון ומרסל ינקו. בין השנים 1947 ל-1949 עבדה כמאיירת ב-“משמר לילדים”, וכמאיירת ספרי ילדים ב-“ספרית הפועלים”. את לימודי האמנות שלה היא המשיכה בפריז שם שהתה בין השנים 1949 ו-1951, ולמדה באקדמיה לאמנות גרנד שומייר (Academie de la Grande Chaumiere).

בשנת 1951 נישאה לבנימין כהן, אז רכז ההנהגה הראשית של השומר הצעיר ובהמשך פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1953, בעקבות פרשת מרדכי אורן והוצאתם של חסידי משה סנה מן הקיבוץ הארצי, עזבו רות ובעלה את הקיבוץ ועברו להתגורר במשק החקלאי של בית הוריה בכפר שמריהו. בשנים 1963 עד 1983 ציירה שלוס בסטודיו ביפו, ולאחר מכן עברה לצייר בביתה בכפר שמריהו עד יום מותה.

אודות עבודותיה של רות שלוס

סגנון עבודתה של שלוס מוגדר בתור חלק מתוך זרם הריאליזם הסוציאליסטי.

רות שלוס, "מיטת תינוק במעברה", שמן על בד, 136x96 ס"מ
רות שלוס, “מיטת תינוק במעברה”, שמן על בד, 136×96 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ
תערוכה: עדות מקומית, משכן לאמנות עין חרוד, ספטמבר 2006, עמ’ 99 (מצולם).
רות שלוס, "נערה עם אופניים", גואש ודיו על נייר, 38x55 ס"מ
רות שלוס, “נערה עם אופניים”, גואש ודיו על נייר, 38×55 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ
רות שלוס,"מעברה", דיו וגואש על נייר, 32X49 ס"מ
רות שלוס,”מעברה”, דיו וגואש על נייר, 32X49 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ

שלוס נשארה נאמנה לאורך השנים לציור פיגורטיבי, מסוגנן ומינימליסטי, כאשר הגורל האנושי הוא הנושא העיקרי בציוריה. שלוס מעמידה מול הצופה את המציאות כפי שהצופה היה מעדיף (אולי) שלא לראות. עבודותיה הן בדרך כלל רציניות, שנעשו בכובד ראש ומתוך מחשבה חברתית מכוונת כעדויות מצוירות לנושאים חברתיים, קיפוח ואפליה. ניכרת בציוריה נאיביות של אדם המאמין כי יוכל להביא שינוי אל העולם בכוח אמנותו. היא יצאה לצייר את המעברות, את הפועלים ואת המובטלים, את הנשים עם ילדיהן ואת הקשישים קשי היום. בציוריה היא נלחמת, כביכול, את מלחמתו של האדם הקטן שכל חייו נטולי צבע, אפורים ופרוזאים. מתוך ראיה זו ציירה חלק גדול מעבודותיה, במיוחד בתחילת דרכה, ברישום בקווים רגישים בדיו שחור ובצבעי אקוורל קודרים, שגם הפכו לעבודות המזוהות ביותר עמה (מוכרים גם בתור “ציורי המעברות”). הדמויות בציוריה מלנכוליות בדרך כלל, וגם הילדים והנערות אותם הרבתה לצייר משדרים מעיניהם תחושת עצב גם אם שפתיהם מחייכות.

רות שלוס, "אם וילדה", אקוורל ודיו על נייר, 31x45 ס"מ
רות שלוס, “אם וילדה”, אקוורל ודיו על נייר, 31×45 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ
רות שלוס, "שתי ילדות", אקוורל ודיו על נייר, 47x33 ס"מ
רות שלוס, “שתי ילדות”, אקוורל ודיו על נייר, 47×33 ס”מ
מקור: אוסף אורן שץ

בשנות הארבעים ציירה שלוס בדיו בעיקר את נופי הקיבוץ והאזור (כולל ציורים שתארו את ההרס שהותירה אחריה מלחמת העצמאות), ומצד שני דמויות נשים קשות יום, ילדים רעבים ללחם, קשישים, פליטים ובעלי חיים. את הציורים של הקשישים אותם ציירה בבתי האבות כינתה בשם “המתנה”. עם השנים הוסיפה אל ציוריה גם צבעים נוספים, כגון הצבע האדום החריף בו הרבתה להשתמש, אך גם הוא רק היווה גוון של ניגוד בין האפורים של הציור.

על עבודותיה אמר המשורר נתן זך ב-1955: “המוטו שלה נותר זה שהיה כל השנים: החיים כמות שהם. ללא כחל ושרק”.

תערוכות יחיד

שנהשם התערוכהמקוםעיראוצר/ת התערוכה
1949תערוכת היחיד הראשונהגלריה מקרא סטודיותל אביב
1953תערוכה משותפת עם נפתלי בזםבית האמניםירושלים
1956גלריה מקרא סטודיותל אביב
1957גלריה טרקליןחיפה
1959מועדון “אחווה”תל אביב
1960בית אורי ורמי נחושתןקיבוץ אשדות יעקב מאוחד
1961גלריה צ’מרינסקיתל אביב
1963גלריה צ’מרינסקיתל אביב
1964בית אורי ורמי נחושתןקיבוץ אשדות יעקב מאוחד
1966בית צבירמת גן
197046 עבודות שמן ועוד רישומיםמוזיאון הרצליה לאמנותהרצליה
1970טרקלין אמנותחיפה
197138 עבודותגלריה צ’מרינסקיתל אביב
1972הגלריה לאמנות חדישהקיסריה
1973מועדון “צוותא”תל אביב
1973בית האמניםירושלים
197447 עבודותהמשכן לאמנותחולון
1975גלריה רוזנפלדתל אביב
1978גלריה שרה קישוןתל אביב
1979שלושים שנה לתערוכת היחיד הראשונהגלריה 13.5יפו
1980גלריה שנער 2תל אביב
1981מבט על אנה פרנקבית אריאלהתל אביב
1983גבולות 82בית וילפריד ישראלקיבוץ הזורע
1983גבולות 82בית יד לבניםהרצליה
1983עמליה ארבלתל אביב
1985גלריה ויצמןבאר שבע
1987גלריה טובה אוסמןתל אביב
1988גלריה דניה חיפה
1988גלריה שרוןרמת השרון
1989אינתיפאדה: עבודות חדשותגלריה תירושתל אביב
1991רות שלוס: רטרוספקטיבה 1942–1992מוזיאון הרצליה לאמנותהרצליהאורי אגסי
2001רות שלוס – שנים אחרונותתיאטרון גבעתייםגבעתייםאירית לוין ודורון פולק
2002בתגובה למצב: עבודות 1982–2002מרכז הבמה תיאטרון גלריהגני תקוהמירי קרימולובסקי ואירית לוין
2003עבודות על נייר צילוםבית האמניםירושליםאירית לוין
2006רטרוספקטיבההמשכן לאמנותעין חרודטלי תמיר
2012עבודות ראשונות ואחרונותבית האמנים ע”ש זריצקיתל אביבאירית לוין
2014יש לי מה לעשות עם זההמשכן לאמנותעין חרודגליה בר אור

תערוכות יחיד בחו”ל

שנהמקוםעירמדינה
1968גלריה פורוםציריךשוייץ
1971גלריה ישראלאמסטרדםהולנד
1971גלריה מר-קופ מקסיקו סיטימקסיקו
1974ביבליוטקס גאלריין ברן שוייץ
1977הקרן לתרבות אמריקה-ישראלניו יורקארצות הברית
1978גלריס סבוק קלןגרמניה
1978גלריה ויגלנירנברגגרמניה
1978גלריה למל מינסטר-איפלגרמניה
1981בית העיריהמארלגרמניה
1983בית העיריההאאןגרמניה
1983התאטרון העירונימיינץגרמניה
1984גלריה לעיצוב פלאץברליןגרמניה
1985רקלינגהאוזןגרמניה
1985בית העיריהמרלגרמניה
1985גלריה ריכטרהמבורגגרמניה
1986בית העיריהקלןגרמניה
1986מוזיאון קונסטהאלהנירנברגגרמניה
1987בית האמניםבאניה, ברליןגרמניה
1988תומאס מאן ביבליוטקלוקסנבורגלוקסנבורג
1988מוזיאון מינדןמינדןגרמניה
1989גלריה פרודוצנטןציריךשוויץ
1991האקדמיה האוונגליתארהולדהייםגרמניה

תערוכות קבוצתיות מרכזיות

שנהשם התערוכהמקוםעיראוצר/ת התערוכה
19841948 – דור תש”ח באמנות ישראלאוניברסיטת חיפהחיפה
1984תערוכת אמני ישראלפאלקס שטימעמוסקוה

שלוס כהשקעה

באופן יחסי מתומחרות העבודות של רות שלוס גבוה, מה שהופך את רכישת עבודותיה למסובכת. ניתן למצוא איורים וציורי אקוורל על נייר במחירים נמוכים יותר, אך גם אלא לא יהיו זולים. עם זאת, אם נפלה לידכם מציאה, אז עבודה של שלוס היא תמיד תוספת מצויינת לאוסף איכותי.

הציורים של שלוס נמצאים באוספים המוזאליים המרכזיים, ובינהם אוספי מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, המוזיאון לאמנות מודרנית בחיפה, מוזיאון הרצליה לאמנות, המשכן לאמנות בעין חרוד, מוזיאון פושקין במוסקווה ומוזיאון ווישיטה בארצות הברית.

1 תגובה על רות שלוס (1922 – 2013)

  1. העבודה של רות שלוס ז״ל נהדרת
    כשרון כזה הלך מאיתנו .
    זה החיים .
    וחבל

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*