קביעת מחיר יצירת אמנות

האתגר הגדול ביותר העומד בפני אספן אמנות הוא הערכת השווי של יצירה אותה הוא מעוניין לרכוש או למכור. מאחר ושוק האמנות הישראלי קטן באופן יחסי, אז המידע העומד לרשות האספן על מנת להעריך את היצירה הינו מצומצם, ולעיתים גם המידע שקיים אינו עדכני.

אז כיצד בכל זאת ניתן לבצע הערכה של המחיר שיהיה ראוי עבור יצירת אמנות של צייר ישראלי?

האמן

הגורם העיקרי במחיר של יצירת אמנות הוא האמן שיצר אותה. השיקול המרכזי העובד בפני האספן הוא האם האמן יעמוד במבחן הזמן, וישמור על ערכו. לאורך השנים משתנים הטעמים ודרכי החשיבה של הציבור, ואמן טוב ימשיך להיות אטרקטיבי ורלוונטי גם אל נוכח שינויי טעמים אלו. אמן טוב ידע לשמור על הצופה ביצירה שלו מוקסם או מאותגר למחשבה. אמנים מרכזיים משפיעים גם על התקופה בה הם חיים, על אמנים אחרים בסביבתם, ולעיתים אף על החברה ככלל.

עם זאת, אמן טוב ידע גם ליצור יצירות שיתעלו מעבר לזהות האמן, וירכזו את תשומת הלב ביצירה עצמה. יצירות מסויימות יתעלו לעיתים מעבר לביצוע הטכני של היצירה, וידרשו מן הצופה להביט אל מעבר לרכיבים הטכניים של הציור, ולהתרכז בנושא היצירה או במסר אותו בכוונת האמן להעביר.

מכל מקום, לחתימת האמן על היצירה חשיבות מכרעת לקביעת ערכה, ויצירה לא חתומה תרד פלאים בערכה גם אם ברור מעל לכל ספק כי היא נוצרה בידי האמן.

ולבסוף, לאחר מותו של האמן יכול ערכן של יצירותיו להשתנות. מצד אחד, לאחר מותו של האמן נקבע סופית היקף היצירה שלו, ועבודות חדשות שלו לא יתווספו לשוק (אלא, כמובן, אם מתגלות בעזבונו יצירות לא ידועות). מצד שני, לאחר מותו מפסיק האמן לבצע שיווק של פעילותו, ולכן אם לא הצליח לבנות לעצמו שוק לפני מותו, לעיתים הוא יישכח עם הזמן.

תערוכות ותצוגות של האמן

ככל שהאמן מציג יותר (בעיקר אם מדובר בתערוכות יחיד), כך יעלה ערכן של יצירותיו, ובמיוחד ערכן של היצירות שנבחרו להיות מוצגות בתערוכות אלו. חשיבות נודעת למדינה בה הוצגו היצירות, מאחר ואמן המציג גם בחו"ל יכול להחשב כאמן בינלאומי, שיצירותיו מבוקשות יותר. חשיבות נודעת גם למקומות בהם הציג האמן, ולכן תערוכת יחיד במוזיאון נחשב תעלה בצורה משמעותית את ערכן של יצירות האמן, וכך גם לגבי גלריות נחשבות. הרכיב האחרון בנושא התערוכות הוא שאלת האוצר של התערכה, מאחר ואוצרים מסויימים נחשבים כבעלי "עין טובה", ותערוכות שלהם ייחשבו כמשמעותיות יותר.

ההיסטוריה של הציור

כאשר בוחנים את הערך של ציור ספציפי, כדאי לבחון את ההיסטוריה שלו, ולחפש כמה נושאים שיכולים לשנות את ערכו:

  • בעלים קודמים. אם הציור היה בעבר בבעלות אדם ידוע או חשוב, או שהיה חלק מתוך אוסף מוכר, הדבר יכול להשפיע מאד על ערכו של הציור.
  • השתתפות בתערוכות ותצוגות. אם הציור הוצג במסגרת תערוכה או תצוגה, הדבר יכול להשפיע מאד על ערכו. אם הציור הופיע בספרות המלווה את התצוגה (קטלוג או ספר לדוגמא), תהיה גם לכך השפעה רבה (אם, כמובן, הציור מצולם בקטלוג). השפעה נוספת תהיה לאיכות הגלריה או לחשיבות המוזיאון בו הוצגה התערוכה, ובנוסף לכך תינתן חשיבות למעמדו וחשיבותו של אוצר התערוכה.
  • הופעה בספרות. ציור שהופיע במסגרת ספר, כמו לדוגמא ספר המסכם את פעילותו של אמן, ישפר משמעותית את מעמדו. כמובן שככל שמחבר הספר הינו אדם בעל שיעור קומה, כך תהיה ההופעה בספר משמעותית יותר.
  • היסטוריה של מכירות. מטבע הדברים, אם הציור נמכר בעבר במחיר כלשהו, או שציור דומה לציור נמכר במחיר כלשהו, הדבר משפיע על ערכו העתידי של הציור.

התקופה

יצירת אמנות מחברת אותנו אל התקופה בה היא נוצרה, והיא מהווה חלון אל הלך המחשבה של האמן בעת שהיא נוצרה. לעיתים מדובר בחלון אל התקופה ואל הסביבה כפי שהיא הצטיירה דרך עיניו של האמן. לעיתים מדובר בחלון אל חייו האישיים של האמן, כפי שהוא בוחר לחשוף ולשתף את הצופה בהם. בכל מקרה, אמן טוב מספר סיפור דרך יצירותיו, ולכן התקופה בה הן נוצרו משמעותית ביותר.

הבגרות של האמן מוצאת לעצמה ביטוי בפנים רבות של יצירתו. לעיתים הבגרות מוצאת ביטוי בהתפתחות של הטכניקה שלו. לעיתים מדובר בהתמקדות של האמן בסגנון יצירה מסויים ובבחירת נושאים ממוקדת יותר, ולעיתים דווקא בשינויים המתרחשים בעבודותיו ככל שיצירתו הופכת לבשלה יותר. לעיתים קרובות יהיו יצירות שונות, מתקופות שונות, בעלות רמות אטרקטיביות שונות, ולא תמיד היצירות המאוחרות יהיו דווקא המבוקשות ביותר.

מסיבה זו חשוב לדעת באיזו שנה, או לפחות באיזו תקופה, נוצרה היצירה אותה מעוניינים לרכוש, וכיצד היא משתלבת בכרונולוגיית היצירה של האמן.

הבסיס

החומרים בהן נעשה שימוש בעת העבודה על היצירה חשובים מאד לצורך קביעת מחירה.

המדיום עליו בוצעה העבודה הוא בעל חשיבות רבה בעת קביעת מחירה של יצירה. כאשר מדובר בעבודה שנעשתה על גבי נייר או קרטון, יורד ערכה של העבודה בצורה ניכרת. הסיבה לכך היא פשוטה: היכולת לשמר נייר לאורך זמן נחותה משמעותית ביחס ליכולת השימור של חומרים אחרים. הנייר פגיע ללחות, חום, מזיקים שונים וקרינת שמש, ולכן עבודות ישנות שנעשו על נייר, ולא נשמרו בצורה מיטבית, עלולות לדהות ואף להתפורר כליל.

עבודות שבוצעו על עץ הן עמידות יותר בפני פגעי הזמן, אך כאן חשוב לדעת באיזה עץ מדובר. עץ רך (כגון עץ אורן) עלול להיסדק, להתעקם כאשר הוא סופג לחות, ולעיתים אף להפריש שרף או חומצה במידה ולא בוצעה עבודת הכנה טובה לפני הציור. עץ לבוד ("דיקט", מזוניט או MDF) הפך פופולארי בשל מחירו הנמוך, ובשל העובדה שלא צריך למתוח אותו כמו שצריך למתוח בד. עץ קשיח ויציב יאפשר להניח עליו שכבות צבע שלא ייסדקו בעת הזזת הציור. הבעיה העיקרית של העץ היא המשקל, ולכן הוא מתאים בדרך כלל ליצירות קטנות.

באופן כללי ניתן לומר כי רוב האספנים יעדיפו לרכוש את העבודות שבוצעו על בד (קנווס), ולכן מחירן של עבודות על בד יהיה בדרך כלל גבוה ביחס לאלה שבוצעו על נייר או עץ.

סוג הצבע

חשיבות רבה מיוחסת לסוג הצבע בו נעשה שימוש.

באופן כללי, זוכים צבעי השמן לפופולאריות הרבה ביותר מבין סוגי הצבעים השונים בשל עמידותם בפני פגעי הזמן, ויכולתם לשמור על צבעם לאורך זמן. צבעי שמן הם הצבעים היקרים ביותר לרכישה, אך הם גם אלו המאפשרים את יצירת הפרטים המדוייקים ביותר, ואת יצירת הניגוד הגבוה ביותר בין חלקי הציור.

צבעים אקריליים הם מעין פשרה בין צבעי השמן לבין צבעי המים. מצד אחד הם מאפשרים קלות בשימוש בדומה לצבעי מים, אך מצד שני הם מאפשרים דיוק בפרטים ובניגוד כמו צבעי שמן. צבעים אקריליים מתייבשים במהירות רבה באופן יחסי, וניתן לעשות בהם שימוש על משטחים מגוונים, כולל נייר, בד ועץ. מסיבות אלו צבעים אקריליים מתאימים מאד לאמנים בתחילת דרכם.

צבעי המים הם הזולים ביותר לרכישה, ולכן הם פופולאריים אצל ציירים בתחילת דרכם. עם זאת, בכדי להגיע למיצוי של צבעי המים נדרשים כישרון ואימון רב. צבעי מים דורשים דילול במים, ולכמות המים המדוייקת חשיבות רבה בקביעת התוצר הסופי. בעיה נוספת עם צבעי מים היא העובדה ששימוש בהם מקשה מאד על כיסוי טעויות, מאחר וצבעים אלו הינם שקופים. טיפת מים אחת שמטפטפת על הציור יכולה להרוס פרטים שצויירו בעמל רב. מצד שני, צבעי מים מאפשרים מילוי אזורים גדולים בציור במהירות וקלות יחסית, ושימוש בהם מאפשר יצירת תחושב אוורירית וקלילה.

סוגי צבע נוספים בהם נעשה לעיתים שימוש הם צבעי פסטל, צבעי גואש וצבעי פנדה.

בתחתית הסולם נמצאות יצריות בנוצרו כהדפסים, שערכם בדרך כלל נמוך משמעותית בשל העובדה שמכל הדפס נוצרים מספר העתקים (לעיתים גדול), כך שרוכש היצירה איננה מקבל אותה בצורה בלעדית.

תופעה מעניינת היא שאפילו אצל אמנים שהצטיינו בעבודות בצבעי מים, כמו לדוגמא יוסף קוסונוגי, עדיין יהיו יצירות השמן שלהם יקרות יותר.

גודל

אין מה לעשות, לפעמים הגודל כן קובע (לפחות בעולם הציור). ציורים על גבי בדים גדולים ימכרו בדרך כלל במחירים גבוהים יותר מציורים קטנים יותר. כמובן שלכל כלל יש יוצאים מן הכלל, אך הכלל עדיין בדרך כלל תופס.

הנושא

ישנם אמנים שהתרכזו בציור של נושא או קבוצת נושאים מסויימת, וישנם אמנים שנושאי הציור שלהם מגוונים ושונים זה מזה. אמנים מסויימים עלולים לקחת נושא, וליצור סביבו כמות גדולה מאד של יצירות, עד שעבודה העוסקת בנושא זה תאבד מערכה (הכבשים של קדישמן הן אולי דוגמא לכך). מצד שני, עבודה בודדת של אמן על נושא מסויים יכולה לעיתים לצאת מתוך הקשר העבודה הכולל שלו, ולכן להיות גם היא פחותת ערך.

לכן, כאשר בודקים יצירה, כדאי לבדוק האם מדובר בנושא שהיה חביב על האמן, האם הוא הרבה לצייר אותו, והאם הוא הפך את ציור הנושא למומחיות שלו.

טיב הביצוע

מטבע הדברים, נושא טיב הביצוע הוא סובייקטיבי לגמרי. לעיתים יצירה שתראה לאדם אחד כשיא הביצוע של אמן, תראה לאחר כביצוע ברמה נמוכה ביותר. עם זאת, כנראה מה שמייחד יצירות טובות במיוחד הוא בכך שהצופים בהן יגיעו לקונצנזוס אודות איכות הביצוע שלהן.

יחסי ציבור ושיווק

גם אמן נפלא ללא יחסי ציבור עלול למצוא עצמו מוערך על ידי השוק בחסר. מצד שני, אמן בינוני עם יחסי ציבור מצויינים יכול להיות מתומחר על ידי השוק בהרבה מעבר לערכן האמיתי של יצירותיו. מסיבה זו מעסיקים אמנים רבים משרדי יחסי ציבור ומשרדי שיווק שיסייעו לבניית שמם, ומכאן לבניית ערכן של יצירותיהם.