יצחק פרנקל-פרנל (1900 – 1981)

היה צייר ישראלי, חתן פרס דיזנגוף לציור (1938, 1947–1948).

יצחק פרנקל-פרנל, יצחק פרנקל-פרנל, "הדרך לצפת", שמן על בד, 48x18 ס"מ מקור: אוסף אורן שץ

יצחק פרנקל-פרנל נולד בעיר אודסה שבדרום-מערב רוסיה (אוקראינה), בן למשפחה חסידית, ונינו של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, מגדולי הוגי תנועת החסידות. בתור ילד למד ב"חדר מתוקן" בו למדו גם רוסית. משם עבר ללמוד בבית ספר יהודי-רוסי באודסה ולאחר מכן למד בישיבה של הרב בודילקיס. את לימודי האמנות שלו החל בשנת 1916 כשהחל ללמוד ציור באקדמיה באודסה, שם למד אצל אלכסנדה אקסטר, והתוודע לסגנון האוונגארד הרוסי. הוא סיים את לימודיו ב-1918, ובשנת 1919 עלה לארץ ישראל על סיפון האוניה "רוסלאן", שהייתה האונייה המאורגנת הרשמית הראשונה והאחרונה שהפליגה מאודסה אל ארץ ישראל לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, ועל סיפונה 868 עולים.

יצחק פרנקל-פרנל, "קתדרלת נוטרדאם דה פארי", שמן על בד, 45x37 ס"מ

יצחק פרנקל-פרנל, "קתדרלת נוטרדאם דה פארי", שמן על בד, 45×37 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

בארץ הגיע תחילה ליפו, אך מצא אותה מדכאת. בעצת ידידים החליט לנסוע לצפת, שם התאהב באווירה, בנופים ובדמויות, אך לא הצליח למצוא פרנסה. הוא חזר לתל-אביב, והקים סטודיו לציור בנגריה של גימנסיה הרצליה בתל-אביב, ובמקביל היה בין מייסדי קואופרטיב "התמר" ביחד עם הצייר יוסף קונסטנט (קונסטנטינובסקי), הציירת חד-גדיא והפסל הלפרין, שהוקם במטרה לקדם את האמנות החדישה בארץ ישראל. לקראת חגיגות פורים תר"פ עמדו לפתוח תערוכת תמונות, אך בשל מאורעות תל-חי בוטלה התערוכה.

בשנת 1920 נסע לפריז, שם חי בעוני, ואף גורש מחדר מגוריו כך שנאלץ ללון תקופה ארוכה ברחובות ומתחת לגשרים. לבסוף קיבל מלגת לימוד בעזרת אחד מעוזריו של הברון דה-רוטשילד, ולמד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (École des Beaux Arts, הבוז-אר). בתקופה זו גם למד פיסול אצל בורדל וציור בסטודיו של מאטיס. בשנת 1925 חזר לארץ.

לאחר שובו של פרנקל לארץ, הוא התקומם כנגד שיטת לימוד האמנות בבצלאל, והקים בתל-אביב את "הסטודיה לציור שליד ועדת התרבות של הסתדרות העובדים", שם העביר שיעורי ציור בהשפעת האמנות הצרפתית המודרנית עד לסגירת הסטודיה בשנת 1929. בסטודיה למדו אמנים כמו אביגדור סטימצקי, מרדכי לבנון, דוד הנדלר, אריה נבון, ג'ניה ברגר, יוסף קוסונוגי, שמשון הולצמן ועוד. בתקופה זו היה בין מקימי קבוצות האמנים "אגד" ו-"מסד".

בשנת 1929 נסע פרנקל לתקופה נוספת בפריז, שם עבד גם בציור ציורי קיר. הוא חזר לארץ בשנת 1934.

בארץ השתקע בתחילה בירושלים, שם הציג את תערוכותיו הראשונות. לאחר מכן עבר בחזרה אל תל-אביב, שם מונה לאחראי האמנותי בעדלידע של תל-אביב. בשנת 1936 פתח פרנקל סטודיה לציור בה לימד והעביר הרצאות לקהל הרחב. בנוסף צייר תפאורות למחזות בתיאטרון "האהל" ("מסעות בנימין השלישי", "היער", "יושה עגל", "אחים אשכנזי", "הקמצן", "דישראלי", "הילד איננו", "שומרי החומות") ובתיאטרון "הבימה" ("אנוסים", מירלה אפרת", "בנות הנפח", "האדם והשטן", "בערבות הנגב"). בשנת 1941 עבר פרנקל לגור בגבעת ברנר, שם שימש כמורה לאמנות.

בשנת 1934 רכש פרנקל בית נוסף בעיר בצפת ובשנת 1949 היה ממקימי "קריית האמנים" בעיר. בשנת 1948 הוזמן להנציח את ישיבת המטכ"ל הראשונה, את ישיבת הכנסת הראשונה וצייר פורטרטים של חברי הכנסת הראשונה.

יצחק פרנקל-פרנל, "הדרך לצפת", שמן על בד, 48x18 ס"מ

יצחק פרנקל-פרנל, "הדרך לצפת", שמן על בד, 48×18 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

בשנת 1953 נסע פרנקל פעם נוספת לפריז, שם שהה לסירוגין עד שנת 1960. בתקופת שהותו בפריז החל להשתמש בשם העט "פרנל" בו השתמש בחתימות על ציוריו. שינוי שם זה גרר גל שמועות כי הוא התנצר.

בשנת 1960 פתח פרנקל סטודיו בצפת, ובכל שנה נהג לשהות בביתו בצפת במהלך חודשי הקיץ. בשנת 1972 נפתח בקריית האמנים צפת מוזיאון פרנקל פרנל, המציג את יצירותיו.

פרנקל-פרנל היה נשוי ארבע פעמים, ובין בנו הבכור לבת הזקונים שלו 46 שנות הפרש.

אודות יצירתו של יצחק פרנקל-פרנל

יצירתו של פרנקל-פרנל נובעת מתוך ההיסטוריה היהודית מסורתית, בעיבוד דרך המבט הייחודי האישי שלו, והסגנון האמנותי המודרני. ציוריו מלאים בנופים של צפת, בתי כנסת, טקסים דתיים ודמויות חסידיות. במקביל ניתן לראות ביצירותיו את בית הוריו, עם פיתוחי הבארוק על הקירות והשטיח האדום הפרחוני.

יצירתו המוקדמת של פרנקל, משנות ה-20 של המאה ה-20, מאופיינת בסגנון אוונגרדי עם נגיעה ברורה של הסגנון המופשט. והשפעה משמעותית מן הקוביזם.

באמצע שנות ה-30 הושפעה יצירתו של פרנקל מן האמנות האקספרסיוניסטית של "אסכולת פריז" אותה ספג בעיר, והצבעים בציוריו היו כהים עם טונים אפלים ועמוקים.

במהלך שנות ה-40 התבהרו הצבעים בציוריו של פרנקל, וציורי הנוף שלו התאימו את עצמם לאור השמש הישראלית. הצבעים בציורים הפכו רוויים ועשירים בחיוניות, כשהצבעים מורכבים מריבוי של תתי צבעים ותתי גוונים רבים הבונים את הצבע. משיכות המכחול מלאות אנרגיה וחריפות.

יצחק פרנקל-פרנל, "צפת", שמן על בד, 26x21 ס"מ

יצחק פרנקל-פרנל, "צפת", שמן על בד, 26×21 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

על ציורי הנוף שלו אמר פרנקל: "אנו מחפשים בנוף את סוד הארץ העתיקה שלנו ואת הלאומיות שלנו שאבדנו מאז התרחקנו ממנה".

פרנקל נהג לחתום על ציוריו בשם העט "פרנל", שם אותו אימץ בתקופה בה שהה בפריז בשנות ה-50. בתחילת שנות השבעים אימץ את שם העט כשמו החוקי.

פרסים מרכזיים

  • מלגת לימודים ל-"בוז ארטס", פריז, צרפת, 1926-1929
  • פרס דיזנגוף לאמנות, עיריית תל-אביב, 1938
  • פרס האמנות של עיריית תל-אביב, 1940
  • פרס דיזנגוף לאמנות, עיריית תל-אביב, 1947-48
  • פרס עבור ליטוגרפיה, בריסל, בלגיה, 1958
  • פרס לציור עירום, 1972
  • הפרס הגדול, קאן, צרפת, 1973

תערוכות יחיד מרכזיות

שנה שם התערוכה מקום עיר אוצר/ת
1920 אלכסנדריה, מצרים
1935 בית מסחר ספרים רינגרט תל-אביב
1935 תערוכת הפתיחה גלריה דיואן ירושלים
1941 קיבוץ גבעת ברנר
1941 מוזיאון תל-אביב לאמנות תל-אביב
1942 בית הנכות הלאומי בצלאל ירושלים
1942 בית דב הוז צפת
1942 הטכניון חיפה
1943 נוף הארץ בית ארלוזורוב תל-אביב
1947 צבעי פסטל כלריה כץ תל-אביב
1947 טבריה-צפת בפסטל מועדון לתרבות חיפה
1948 גלריה כץ תל-אביב
1954 גלריה ברנהיים פריז, צרפת
1964 50 ציורים על בד בית האמנים תל-אביב
1969 גלריה לים תל-אביב
1971 ציורי התנ"ך גלריה לים תל-אביב
1972 עירום גלריה לים תל-אביב
1974 צפת ואני גלריה לים תל-אביב
1981 סדרת התנ"ך גלירה לים תל-אביב
1982 פרידה גלריה עמליה ארבל תל-אביב

תערוכות קבוצתיות מרכזיות

שנה שם התערוכה מקום עיר
1926 התערוכה החמישית של "אגודת אמנים עברית" מגדל דוד ירושלים
1928 התערוכה השביעית של "אגודת אמנים עברית" מגדל דוד ירושלים
1950 נציג ישראל לביאנלה של ונציה ונציה, איטליה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*