פנחס שער (1923 – 1996)

פנחס שער, 1973, מדיה מעורבת על נייר מוצמד לבד, 39x47 ס פנחס שער, 1973, מדיה מעורבת על נייר מוצמד לבד, 39x47 ס"מ מקור: אוסף אורן שץ

פנחס שער נולד בפולין בשם פנחס שוורץ בבית מסורתי אך עם חינוך חופשי. אביו היה בעל נגריה, והיה יושב הראש של איגוד הנגרים היהודים בלודז'. אמו הייתה עקרת בית, והייתה קרובת משפחה של הצייר יענקל אדלר. כנער היה שער חבר בתנועת 'השומר הצעיר'. הוא צייר ורשם במהלך שנים אלו, ויענקל אדלר, שביקר בביתו, אהב את הציורים. הוא סיים גימנסיה בשנת 1938 בלודז', והמשיך ללמוד ציור אצל ולדיסלב סטשמינסקי, אחד הציירים הפולניים הגדולים.

פנחס שער, "סוס ועץ תמר", שמן על בד, 38x59 ס"מ

פנחס שער, "סוס ועץ תמר", שמן על בד, 38×59 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ
ספרות: סיפורה של אמנות ישראל, תמוז, לויטה, עפרת, עמ' 223 מצולם.

פנחס שער, 1973, מדיה מעורבת על נייר מוצמד לבד, 39x47 ס"מ

פנחס שער, 1973, מדיה מעורבת על נייר מוצמד לבד, 39×47 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, הוא התגייס לצבא הפולני לגדוד ה-18. במהלך הקרבות הוא נפל בשבי הגרמני, אך הצליח לברוח אל שטח שהיה בשליטה רוסית. ואמו ואחותו נשארו בלודז' לשמור על רכוש המשפחה. כשמצב האם והאחות החמיר, החליטו שער, ביחד עם אביו ואחיו לחזור אל הגטו בלודז', בכדי לנסות לחלץ את האם והאחות. הם הצליחו להתגנב אל הגטו, אך לא הצליחו לצאת, ונאלצו להישאר בו. בגטו עבד שער כאמן במשרד 'סטאטיסיקה', ובמסגרת זו אייר את בולי גטו לודז'. כאשר חוסל הגטו באוגוסט 1944, הצליח שער להכניס את המשפחה אל קבוצה של כ-500 משפחות שהושארו בכדי לנקות את הגטו. לאחר כחודש וחצי, הם נלקחו ברכבת אל מחנה הריכוז 'זקסנהאוזן', ולאחר מכן אל מחנה 'קניג-ווסטרהאוזן' שם שהו עד לשחרורם בידי הצבא הרוסי.

לאחר מלחמת העולם השניה הגיע בשנת 1945 אל גרמניה, שם גר במחנה עקורים. ב-1947 הוא עבר אל מינכן, שם הצטרף אל התיאטרון האידי כצייר תפאורות.

בשנת 1947 נסע לפריז, שם למד שנתיים וחצי בגראנד שומייה (Aсademie de la Grand Chaumiere).

שער ביקר לראשונה בארץ בשנת 1949, ושהה בארץ ארבעה חודשים. לאחר מכן עלה לישראל בשנת 1951. הוא המשיך לחלק את זמנו בין פריז לבין הארץ.

בשנת 1956 חתם על חוזה עם גלריה בנזיט לארבע שנים. במקביל צייר תפאורות להצגות בתיאטרון הקאמרי. בשנת 1959 הזמין אצל שער פסיפס לכניסה לבית כנסת רפורמי בשיקגו, שלום סנטר, כולו עשוי מאבני הארץ, בנושא עליית אליהו הנביא לשמיים.

בשנת 1963 השתמש בהכנסות מן התערוכות שלו בארצות הברית בכדי לקנות סטודיו ביפו, בו פתח תערוכה מתמדת.

בשנת 1975 עבר שער להתגורר עם משפחתו במנהטן, שם גר עד מותו.

פנחס שער, שמן על בד, 33x46 ס"מ

פנחס שער, שמן על בד, 33×46 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

אודות יצירתו של פנחס שער

ציוריו של פנחס שער מצטיינים בתמימות ילדותית. הנושאים בציוריו נובעים ממעמקי הדמיון הילדותי, שלא התקלקל מן המפגש עם הקידמה. הוא משלב בציוריו פיוטיות סנטימנטלית והומור, כך שהציורים מביעים בעת אחת גם עצב וגם שמחה, גם שובבות וגם כובד ראש. על פי רוב מבוססים הציורים על סיפור קטן, בדרך כלל עם מקור תנכ"י או מן הפולקלור היהודי, לעיתים גם מן הפולקלור המזרחי. במקרים רבים תופסות חיות את את מרכז הציור אצל שער, והאנשים בציוריו מופיעים עם ראשים החתוכים בקו ישר, כאילו הם לובשים מסיכה, ולכן מתרכז המבט אל עיניהם. הציורים הם דו מימדיים, והפרספקטיבה מאבדת בהם את משמעותה, כמו שטיח שקם לתחיה בצבעים עזים ומגוונים.

בנוסף לציור נהג שער ליצור גם שטיחי קיר, פיתוחי ברזל פסיפסים ותבליטים.

על עבודתו אמר שער: "אדם מוכרח להמשיך את הדורות הקודמים ולהתבסס עליהם. אני בא אל הקהל עם העולם שלי. הוא לא היה קיים עד שהוצאתי אותו מן המעיים". עוד אמר שער: "האמנות האמיתית, הגדולה, מתרחקת תמיד מן הריאלי, וחותרת אל הצד המופלא, המאגי של החיים."

תערוכות מרכזיות

שנה שם התערוכה מקום עיר
1939 תערוכת אגודת הציירים הפולנים האקדמיה לאמנות יפה לודג', פולין
1947 הגלריה העירונית מינכן, גרמניה
1951 מקרא סטודיו תל-אביב
1953 גלריה סאינט פלסיד (Galerie Saint-Placide) פריז, צרפת
1955 המוזיאון לאמנות חדישה חיפה
1956 גלריה בנזיט (Galerie Benezit) פריז, צרפת
1958 בית המהנדס תל-אביב
1959 המרכז לאמנות בריסל, בלגיה
1961 מוזיאון תל-אביב לאמנות תל-אביב
1962 גלריה מלצר (Meltzer Gallery) ניו-יורק, ארה"ב
1962 גלריה סיסטי (Sisti Gallery) באפלו, ארה"ב
1964 גלריה נובה (Galerie Nova) מכלן, הולנד
1965 גלריה ברקפוט (Galerie Breckpot) אנטוורפן, בלגיה
1965 האש בתורה ארמון אגמונט (Egmont) בריסל, בלגיה
1965 גלריה בנזיט (Galerie Benezit) פריז, צרפת
1967 גלריה איסי ברשו (Galerie Isy Bracot) בריסל, בלגיה
1968 גלריה דה וויס (Galerie De Vuyst) לוצרן, שוויץ
1972 ז'נבה, שוויץ
1972 שלח את עמי בית שלום עליכם תל-אביב
1973 תערוכת הפתיחה של הגלריה גלריה תלמה תל-אביב

1 תגובה על פנחס שער (1923 – 1996)

  1. דביר כצמן. // יוני 15, 2017 um 08:17 // הגב

    היתוודעתי לציוריו ב- 1974, בניויורק

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*