שלמה ציפמן (1905 – 1989)

מראשוני העבודה והסתדרות הפועלים בישראל ואיש ארגון ההגנה. צייר את נופי והווי הארץ בציור נאיבי ואוטנטי מנקודת המבט של השטח והעשייה.

שלמה ציפמן, שלמה ציפמן, "דמויות במעברה", שמן על לוח עץ, 47x23 ס"מ מקור: אוסף אורן שץ מקור קודם: עזבון האמן

שלמה ציפמן נולד במושבה היהודית אינגולץ, אשר נוסדה על ידי יהודים ליטאיים בתקופת הצאר אחרי גירושם מהערים. אביו למד בבית מדרש באודסה, ומשם נשלח למושבה זו ללמד עברית בחדר. לאחר מכן עברה המשפחה אל העיר קריברוק, שם היה אביו מורה בגימנסיה העברית. אביו היה ציוני, ובשנת 1912 עלתה המשפחה לארץ ישראל.

שלמה ציפמן, שמן על בד

שלמה ציפמן, שמן על בד
מקור: אוסף אורן שץ
מקור קודם: עזבון האמן

שלמה ציפמן, שמן על בד, 45x35 ס"מ

שלמה ציפמן, שמן על בד, 45×35 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ
מקור קודם: עזבון האמן

אביו של ציפמן חזר לרוסיה מייד לאחר העליה בכדי ללמד בגימנסיה למשך שנה, וב-1913 שב לארץ, והחל ללמד בבית הספר לבנות (כיום הסמינר על שם לוינסקי). הוא לא הצליח להסתגל לשפה המדוברת בארץ, וחזר לרוסיה, כשהוא משאיר את אם המשפחה עם שישה ילדים, ללא אמצעי קיום במהלך מלחמת העולם הראשונה. התורכים, ששלטו אז בארץ, גירשו את המשפחה לאלכסנדריה, בשל היותם "נתיני אויב", ומשם נדדה המשפחה בחזרה לרוסיה, שם התאחדו שוב עם אבי המשפחה. בשנת 1918 נסגרה הגימנסיה בקריברוק על ידי השלטון הסובייטי, והמשפחה שוב נאלצה לעבור, הפעם אל דרזניה שם גר סבו של ציפמן.

בשנת 1921 עלתה המשפחה פעם נוספת אל ארץ ישראל, אך נחשבה כמשפחה חוזרת, וקיבלה רק אוהל במחנה אוהלים על חוץ ימה של תל-אביב. ציפמן התחיל לעבוד אצל חייט, וכפועל בסלילת רחוב אלנבי.

אביו של ציפמן רכש זכות ל-5.5 דונם אדמה בעיר גנים (כיום רמת-גן), והמשפחה עברה לגור שם. האיזור היה אז שומם לגמרי, והמשפחה החלה לגדל בשטח טבק, אך החקלאות הייתה קשה, והמשפחה עזבה את עיר גנים בשנת 1923 אל מרחביה, שם רכשה המשפחה מאה וחמישים דונם של אדמת קרן קיימת לישראל. ציפמן חלה בקדחת, והובל אל עין חרוד להבריא.

שלמה ציפמן, "נמל יפו", שמן על בד, 70x50 ס"מ

שלמה ציפמן, "נמל יפו", שמן על בד, 70×50 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ
מקור קודם: עזבון האמן

שלמה ציפמן, "דמויות במעברה", שמן על לוח עץ, 47x23 ס"מ

שלמה ציפמן, "דמויות במעברה", שמן על לוח עץ, 47×23 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ
מקור קודם: עזבון האמן

בשנת 1924 התארגנה קבוצה של הפועל הצעיר להתיישבות בכפר ויתקין, וציפמן גוייס להדריך עולים חדשים אשר הגיעו לבנימינה, שם שהה עד 1926. בשל מחלת המלאריה. בהמשך עבר ציפמן ממקום למקום. הוא שהה בנהלל, נס ציונה, פתח תקווה ורעננה, שם שהה שש שנים עד 1934. לאחר מכן עבר לכפר הס, שם שהה עד 1945, בתקופת המאורעות, הצטרף אל ארגון "ההגנה", ופיקד על כיתה בכפר. בתקופה זו נבחר למזכיר גוש תל-מונד (1941), ומזכיר מועצת פועלי תל-מונד.

בשנת 1945 חזר אל רמת גן, ועד שנת 1948 עבד במועצת פועלי בני ברק. לאחר מכן יצא לשליחות מטעם הסוכנות היהודית, ועסק בקליטת עולים חדשים באשקלון וקריית שמונה.

בשנת 1951 עבר לגור בשכונה חדשה אשר נבנתה ברמת-גן על ידי ההסתדרות עבור ותיקי ההסתדרות. הוא הצטרף למועצת פועלי רמת-גן, והיה מזכיר מפא"י מחוז רמת-גן, גבעתיים, אור יהודה והסביבה. בשנת 1952 עבר לנהל את המעברות סקיה א', סקיה ב' וכפר ענא, בתקופה בה העולים חיו בהן באוהלים וללא מים זורמים. הוא שימש כראש ה"ועד המאוחד" של האזור, עד שבשנת 1955 הוחלט להקים את מועצת אור יהודה.

ציפמן צייר כבר משנות ה-40, והרבה לצייר בשנות ה-60, במיוחד לאחר שיצא לפנסיה בשנת 1967. הוא המשיך לצייר עד שנפטר.

אודות ציוריו של שלמה ציפמן

ציוריו של ציפמן משקפים את תחנות חייו כפועל בחקלאות, כפועל בסלילת כבישים, כמתיישב בכפר הס, כמדריך בקליטת עולים במעברות וכתושב רמת גן.

הוא הרבה לצייר בסגנון נאיבי.

תערוכות יחיד מרכזיות

שנה שם התערוכה מקום עיר אוצר/ת
1965 94 ציורים – תערוכה בחסות ראש העיר קריניצי, בית עמנואל רמת-גן
1965 ציורי שמן גואש ופחם – תערוכה בחסות ראש העיר שמעון בן צבי בית הראשונים גבעתיים
1965 שמן גואש ופחם – תערוכה בחסות ראש המועצה הוכמן בית יחיאל זלינגר אבן יהודה
1966 רעננה
1967 בית עמנואל רמת-גן
1968 ציורי שמן גואש וצבעי מים בית עמנואל רמת-גן
1969 בית בני ברית תל-אביב
1979 בית ההסתדרות
1979 שמנים, רישומים וטכניקות מעורבות בית התרבות רמת-גן
1980 עשרים שנות יצירה בית הראשונים גבעתיים
1981 גלריה ביתנו חיפה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*