עמירם תמרי (1913 – 1981)

עמירם תמרי היה צייר ומאייר ישראלי, חתן פרס דיזנגוף לציור לשנת 1941

עמירם תמרי, עמירם תמרי, "צפת", 1950, שמן על בד, 65x54 ס"מ מקור: אוסף אורן שץ

עמירם תמרי נולד בחדרה בשם עמירם טיטלמן. בשנת 1916 עבר עם משפחתו לתל-אביב, אך המשפחה גורשה ב-1917 במסגרת "גירוש תל-אביב" של השלטון הע'ותמאני. המשפחה נאלצה לעבור לגור בירושלים, אך עם שחרור יפו בשנת 1917 בידי הבריטים, חזרה אל תל-אביב.

עמירם תמרי, "צפת", 1950, שמן על בד, 65x54 ס"מ

עמירם תמרי, "צפת", 1950, שמן על בד, 65×54 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ

תמרי למד בגימנסיה "הרצליה", ולאחר מכן בבית הספר העירוני "אחד העם". שמואל בן-דוד, דודו של תמרי, שהיה תלמיד במחזור הראשון של "בצלאל", לימד אותו ציור.

בשנת 1927 נשלח תמרי אל דודו שגר בקיבוץ גבע, שם המשיך במקביל לעבודתו לצייר בטבע. בסוף שנת 1929 הוא חזר אל תל-אביב, אך עם פרוץ מאורעות תרפ"ט נאלץ לעזוב עם משפחתו לפתח-תקווה, שם למד שיעורים פרטיים בציור אצל אביגדור סטימצקי. מפתח תקווה עברה המשפחה לחיפה, שם היה תמרי פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד, והחל לעבוד כמאמן באגודת הספורט "הפועל". הוא נשלח מטעם האגודה לנהלל בכדי לנהל את הסניף במושב, ולאחר מכן המשיך בפעילות ב"הפועל" גם בנס ציונה ובראשון לציון.

בשנת 1932 סבל מהתקף חוזר של מחלת פוליו בה חלה כשהיה בן 11, ולכן נאלץ לשוב אל הוריו בתל-אביב. ביחד עם הציירים רפאל מוהר ופנחס אברמוביץ' הקים אולפן עצמאי לציור, בו הדריכו גם אביגדור סטימצקי, יחיאל קריזה, ישראל הדני ועוד. האולפן נסגר כעבור זמן קצר. הוא עזב את תל-אביב, ועבר בשנת 1934 אל קיבוץ גשר, שם ניהל את קבוצת ההתעמלות של סכר נהריים של גוטנברג.

באמצע שנות השלושים החליט תמרי לנסוע לפריז בכדי ללמוד בה ציור. הוא עבר לירושלים, עבד במגרשי הספורט בכדי לחסוך כסף, והמשיך ללמוד ציור אצל הצייר שמואל לוי-אופל. בתחילת 1935 נסע לפריז, והחל ללמוד באקדמיה ז'וליאן (Académie Julian) ולאחר מכן בגרנד-שומייר (Grande Chaumière). הוא שהה בפריז כשנה, ואז חזר לישראל ב-1936. לאחר שחזר הצטרף תמרי לאגודת הציירים והפסלים, והשתתף מאז בכל תערוכותיה.

עמירם תמרי, "שיחת נשים", 1947, שמן על בד

עמירם תמרי, "שיחת נשים", 1947, שמן על בד
מקור: אוסף אורן שץ

בין השנים 1941 ל-1946, בתקופת מלחמת העולם השניה, שירת תמרי בחיל ההנדסה של הצבא הבריטי, ובמקביל השתתף במספר תערוכות של אמנים חיילים, בהן זכה במספר פרסים. עם שחרורו שב לתל-אביב, העמיק ביצירתו ולימד ציור בסמינר לוינסקי ובבית הספר לדוגמה בתל אביב.

בתחילת שנות ה-70 היה תמרי חלק מקבוצת ה-13, שכללה 13 ציירים ופסלים שחרטו על דגלם הפשטה מירבית של הרעיון עד למינימליזם ממש, שימוש באמנות קינטית, אמנות מופשטת גיאומטרית ופופ-ארט.

אודות ציוריו של עמירם תמרי

תמרי נהג לצייר בשמן. הנושאים בציוריו היו על פי רוב נופים ודמויות ארץ ישראל. בציוריו ניתן למצוא לעיתים ציור מופשט ולעיתים ציור הנוטה לקוביזם.

בשנות השלושים היו ציוריו של תמרי פיגורטיביים ו"רגילים" יחסית. לאחר חזרתו מפריז נכנסה השפעה צרפתית לציוריו, ובציורים רבים מופיע הקוביזם בצורה בולטת.

במהלך שנות השישים הלכו הציורים של תמרי ונהיו מבוססי צורות גיאומטריות שהרכיבו את הנושא הפיגורטיבי.

בסוף שנות השישים ובמהלך שונות ה-70 פנה תמרי לאמנות גיאומטרית, בה הצבעים בהירים, חזקים ובסיסיים, כמעט ללא גוונים בתוך הצורה. הצורות והקווים בציורים אלו בסיסים, המרכיבים דמויות וצורות גדולות יותר, הנותנות תחושה של פסל צבעוני מאד המונח על הבד. הצורות והצבעים יוצרים ניגודים מצד אחד והרמוניה מן הצד השני, עם הרבה הומור, חן וקלילות. למי שמעוניין, ניתן למצוא בסיס פיגורטיבי גם בצורות אלה. בתקופה זו יצר גם קומפוזיציות בתלת מימד, בהן השתמש בצבעי שמן ובהדבקות עץ בתלת מימד.

פרסים מרכזיים

עמירם תמרי היה חתן פרס דיזנגוף היוקרתי פעמיים, בשנת 1941 וב-1942.

פירוט הפרסים:

  • פרס ראשון, תחרות הציור לתלמידים של לוח "החבר", עבור הציור "שרפת אניה בחוף יפו", 1926
  • פרס דיזנגוף, עיריית תל-אביב, 1941
  • פרס דיזנגוף, פרס עידוד היצירה, עיריית תל-אביב, 1942
  • שלושה פרסים ראשונים על ציורי שמן ופרס שני על ציורי מים, תערוכות אמנים-חיילים, 1941-1946

תערוכות יחיד מרכזיות

שנה שם התערוכה מקום עיר
1951 בית האמנים תל-אביב
1954 גלריה טרקלין חיפה
1960 בית האמנים תל-אביב
1960 בית האמנים ירולים
1962 בית צבי רמת-גן
1963 49 ציורים מוזיאון יד לבנים פתח-תקווה
1967 גלריה הלוי תל-אביב
1970 בית תרבות לצעירים כפר-סבא
1971 מוזיאון עירוני בית עמנואל רמת-גן
1972 גלריה בלטמן תל-אביב
1973 מוזיאון יד לבנים פתח-תקווה
1973 המשכן החדש לאמנות חולון
1976 מוזיאון עירוני בית עמנואל רמת-גן
1977 תערוכה רטקוספקטיבית מוזיאון יד לבנים פתח-תקווה
1983 תערוכת זכרון מוזיאון יד לבנים פתח-תקווה

תערוכות קבוצתיות מרכזיות

שנה שם התערוכה מקום עיר
1936 התערוכה הכללית של אמני ישראל בית דיזנגוף תל-אביב
1971 תערוכת ה-13 מוזיאון רמת-גן רמת-גן

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*